בפתח דבריו אמר: "בשנתיים האחרונות, משפחות שכולות, כל אחת מהכיוון שלה, מנכסות לעצמן את היכולת מה צריך לעשות ומה אסור לעשות, כל אחד לוקח את האג'נדה שלו, ולוקח את הבן או הבת שלו ומנסה לקדם אותה. משפחה שכולה לא עשתה הרבה בשביל לקבל את הטייטל הזה, ואין לה שום משקל יותר ממי שלוחם עכשיו, או ממי שנמצא בצבא".
"הם לא עדיפים על שום דעה אחרת. גם אני לא נהייתי חכם יותר ולא גמרתי MA בגלל שהבן שלי נהרג. אני יכול להביע את הדעות שלי בלי הטייטל של אב שכול. בשיא הענווה: להורים שכולים אין משקל יתר, יש להם רצון לקבל תשובות על מה שקרה ב-7 באוקטובר, בדיוק כמו מי שהלך למסעדה ונהרג בפיגוע", הוסיף.
גרינגליק סבור כי משקל היתר שניתן לדעותיהם של הורים שכולים הוא פועל יוצא של התקופה האחרונה. הוא הזכיר כי "אנחנו חיים שמונים שנה את השכול. אם אשאל האם אתה מכיר מישהו מההורים השכולים של יום כיפור או צוק איתן, לא תמצא". מי שעכשיו הבן שלו נמצא בלבנון ונלחם, יש לו את אותה הזכות להגיד מה הוא חושב. מה עשיתי בשביל להיות אב שכול?"
הוא סיפר על הפוסט שפרסם: "את הפוסט שלי ראו רק בפיד שלי כמעט 300 אלף איש. התגובות אליו הן 99% חיוביות, גם אם יש כאלה שיגיבו אחרת. כמעט כולם מזדהים עם זה, המון משפחות שכולות מזדהות עם מה שכתבתי. אני מקבל מעט מאוד תגובות שאומרות שאני לא צודק".
לסיום, הוא פנה לתקשורת ותהה כי "למה רק אתם הזמנתם אותי לדבר? כי אני לא עושה בלאגן, לא צועק ולא דוחף, ולא נותן לשום צד תמיכה. אני הולך באמצע".
התרעות פיקוד העורף