לפי לזר, מי שמחזיקים כיום את בנט הם דווקא קהלים אחרים: "מי שאיתו בסבב הזה הם אנשים שמזוהים יותר עם הצד השני – מי שהצביעו לאופוזיציה בבחירות 2022, מסורתיים וחילוניים". עם זאת, הוא סבור שבנט עצמו לא שינה את עמדותיו הבסיסיות: "הוא היה איש ימין ונשאר איש ימין", אלא שכעת "הוא צריך להתאים את עצמו לקהל שמתכוון להצביע לו".
עם כל זאת, לזר הזהיר מפני ההנחה שהתמיכה הזו תישמר בהכרח עד הבחירות. הוא הזכיר כי גם בעבר בנט נהנה מנתונים גבוהים מאוד בסקרים, אך לא הצליח לתרגם אותם לכוח דומה בקלפי. "יש לו את ההיסטוריה הזאת של ציבור מאוד מאוד פריך שהלך איתו עד צעד מסוים, ובסוף לא הלך איתו", אמר. לדבריו, התופעה הזאת אינה ייחודית לבנט בלבד: "כל המפלגות כמעט – הן פריכות", למעט המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות, שנהנות מדפוסי הצבעה יציבים יותר.
עם זאת, לזר הזהיר מפני ההנחה שהתמיכה הזו תישמר עד הבחירות. לדבריו, גם בעבר בנט נהנה מנתונים גבוהים בסקרים, אך לא הצליח לתרגם אותם לכוח דומה בקלפי. "יש לו היסטוריה של ציבור מאוד פריך שהלך איתו עד נקודה מסוימת, ובסוף לא הלך איתו", אמר. לדבריו, התופעה אינה ייחודית לבנט: "כמעט כל המפלגות פריכות", למעט המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות, שנהנות מדפוסי הצבעה יציבים יותר.
אחד הדיונים המרכזיים נגע לאפשרות של איחודים בגוש האופוזיציה, ובפרט לחיבור בין בנט ל־גדי איזנקוט. לזר הסביר כי מבחינה מספרית התמונה מורכבת: "אנחנו רואים לא פעם שהשלם קטן מסכום חלקיו", כלומר איחוד עלול דווקא להחליש. מנגד, הוא ציין את האפקט הפסיכולוגי: "כשהציבור רואה מפלגה עם שלושים ומשהו מנדטים – הוא נוטה להצטרף אליה", תופעה המכונה "אפקט העגלה המנצחת".
לדבריו, לכך יש גם משמעות מעשית: "אם תהיה מפלגה גדולה מהליכוד בעשרה מנדטים, יהיה קשה מאוד לא להטיל עליה את המנדט להרכבת הממשלה".
סקר מעריב מינואר: רשימה משותפת של בנט, לפיד ואיזנקוט מניב 39 מנדטים
בשאלות המשך נבדק גם מוצאם של המשיבים, ברזולוציה גבוהה, מה שעשוי להעיד על ניסיון לבחון את מידת האטרקטיביות של איזנקוט בקרב מצביעי ליכוד פוטנציאליים.
לסיום נכתב כי לא ברור מי עומד מאחורי הסקר, אך ידוע כי איזנקוט הוא שהציע את רעיון האיחוד המשולש. כך או אחרת, גורמים המעורים בנושא מעריכים כי ברגע האמת איזנקוט ולפיד יפעלו לפי מה שטוב למדינת ישראל – ולא לפי שיקולים אישיים.
התרעות פיקוד העורף