בנוסף, אמר כי "יש לי כבוד גדול לפקיסטן, ואני אומר את זה כי הם היו מצוינים - הם באמת ניסו, והם ימשיכו להיות מעורבים - אבל אנחנו נעשה את זה בטלפון. אז אם הם רוצים, הם יכולים להתקשר אלינו. אבל שוב, הם יודעים מה צריך להיות בהסכם. זה מאוד פשוט: אסור להם להחזיק בנשק גרעיני, אחרת אין לזה שום היגיון מבחינתי".
משרד החוץ האיראני מודיע הערב כי השר עבאס עראקצ'י יצא למוסקבה בראש משלחת דיפלומטית ביקורו של עראקצ'י במוסקבה נעשה במסגרת מעקב אחר הייעוצים הדיפלומטיים. עראקצ'י יערוך התייעצויות בנוגע ליחסים הבילטרליים בין איראן לרוסיה בנוסף להתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. כך ע"פ הדיווחים.
טור דעה של העיתונאית אריקה סולומון מהניו יורק טיימס מנתח את מצב הקיפאון המתוח בין וושינגטון לטהראן, לאחר קריסת המאמצים האחרונים לחדש את שיחות השלום בתיווך פקיסטן. במרכז המצב ניצב חלל מדיני מסוכן: לא שלום יציב, אך גם לא מלחמה פעילה, אלא תקופת ביניים שבה שני הצדדים בוחנים זה את זה דרך איומים, לחץ כלכלי ותמרון אסטרטגי.
על פי הטור, שני הצדדים משוכנעים כי ביכולתם להחזיק מעמד לאורך זמן, גם במחיר כלכלי כבד. איראן מעריכה כי היא תוכל לשרוד את הלחץ הכלכלי וההשלכות של העימותים זמן רב יותר מארצות הברית, בעוד שבבית הלבן נשמעת תפיסה הפוכה שלפיה דווקא המשק האיראני הוא זה שיישחק ראשון.
המציאות שנוצרה לאחר הפסקת האש בעקבות העימות הצבאי האחרון בין ישראל לאיראן, כפי שמתואר בטור, אינה מביאה לרגיעה אמיתית אלא למעין קיפאון אסטרטגי. שני הצדדים טוענים לניצחון, אך בפועל נמנעים מצעדים שיאפשרו חזרה לשולחן המשא ומתן. ניסיון התיווך שהובילה פקיסטן, שנועד לקדם סבב נוסף של שיחות הפסקת אש, נעצר כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע על ביטול שליחת נציגיו הבכירים לשיחות. לטענתו, הצד האיראני אינו מגלה רצינות ועלול לבזבז את זמן המתווכים.
במקביל, איראן ממשיכה לקיים ערוצי תקשורת עקיפים עם מתווכים אזוריים ובהם עומאן, הנחשבת לשחקן מרכזי בשל מיקומה האסטרטגי לאורך מצר הורמוז, כך על פי הטור. שר החוץ האיראני אף נצפה מקיים סדרת פגישות דיפלומטיות באזור, במטרה לשמר ערוצי הידברות פתוחים חרף המבוי הסתום.
התיווך האזורי, ובמיוחד מעורבותן של מדינות כמו פקיסטן ועומאן, ממחיש את הניסיון לייצר מסלול עקיף למשא ומתן בין הצדדים. אולם הטור מדגיש כי גם מאמצים אלה מוגבלים מאוד בשל חוסר האמון העמוק בין וושינגטון לטהראן, ובשל ההחלטה של כל צד להמשיך להפעיל מנופי לחץ במקום להתקדם להסכמות מהותיות.
מעבר לכך, התיווך סביב מצר הורמוז והמעורבות האזורית משקפים את הרגישות הגבוהה של הזירה כולה, שבה כל תזוזה מדינית עלולה להשפיע באופן מיידי על שוקי האנרגיה והביטחון הגלובלי. הטור מדגיש כי בתוך המערכת האיראנית עצמה שוררת מחלוקת באשר לדרך הפעולה הרצויה. גורמים לשעבר בממשלה מזהירים כי היעדר הכרעה מדינית ברורה עלול להפוך את המצב הנוכחי למסוכן אף יותר ממלחמה קצרה, משום שהוא משמר את איום האלימות ללא מסגרת הסדרה.
על רקע זה, איראן ממשיכה לנהל מדיניות זהירה של איזון בין עמידה איתנה לבין הימנעות מהסלמה ישירה, מתוך תקווה שהמצב המדיני יישאר בשליטה גם ללא הסכם פורמלי. מהצד הכלכלי, איראן ניצבת בפני לחצים גוברים. דיווחים על פיטורים ועל מחסורים בייצור תעשייתי ותרופות מתגברים, בעוד האינפלציה ממשיכה לטפס. לפי הערכות כלכליות המובאות בטור, תרחישים שונים נעים בין אינפלציה גבוהה מאוד במקרה של הסכם, לבין הידרדרות חדה עד כדי היפר-אינפלציה במקרה של חידוש הלחימה.
עם זאת, ישנם כלכלנים הסבורים כי המשטר האיראני עשוי להצליח להחזיק מעמד במשך מספר חודשים גם בתנאי המשבר הנוכחי. מנגד, הלחץ על שווקי האנרגיה העולמיים והפגיעה האפשרית בייצוא הנפט עשויים להשפיע במהירות רבה יותר על הכלכלה הגלובלית.
התרחישים הכלכליים המתוארים מצביעים על טווח סיכונים רחב במיוחד, שבו כל החלטה מדינית עשויה לשנות באופן דרמטי את מסלול הכלכלה האיראנית. מעבר לאינפלציה, המשבר מתבטא גם בשיבושים בשרשראות אספקה פנימיות ובירידה באמון הציבורי, כאשר השלטון נדרש לאזן בין הישרדות פוליטית לבין יציבות כלכלית בסיסית.
על רקע זה מציג הטור תמונה של מאזן עדין שבו כל צד מנסה למצות יתרון יחסי בזמן. איראן מאמינה כי היא יכולה להמתין לשינוי מדיניות אמריקני, בעוד וושינגטון בוחנת את יכולתה להפעיל לחץ ממושך באמצעות אמצעים כלכליים וצבאיים עקיפים. מנקודת המבט של כותבת הטור, המצב הנוכחי עשוי להימשך עוד זמן לא מבוטל, כל עוד אף צד אינו מוכן לשלם את המחיר המדיני של פשרה. המשמעות היא שהמרחב שבין שלום למלחמה ימשיך להישאר בלתי יציב, כאשר כל התפתחות נקודתית עלולה לשנות במהירות את האיזון השברירי שנוצר בין שני הצדדים.
התרעות פיקוד העורף