הדרך מכאן לניצחון עדיין רחוקה ומאוד לא בטוחה. הבחירות הבאות יוכרעו פחות בהתלהבות בתוך מחנה “רק לא ביבי”, ויותר בתזוזה של מצביעי קואליציית נתניהו מ-2022. השאלה היא מי מהם יעבור לליברמן, מי ימצא את עצמו אצל איזנקוט, מי יחכה למפלגת ימין חדשה, ומי יעדיף להישאר בבית. לצדם יעמדו מצביעים חדשים, שרבים מהם נוטים ימינה. שם נמצא מאגר ההכרעה האמיתי.
בנט ולפיד הצליחו להקדים את יריביהם בתוך המחנה. הם יצרו מסגרת, קבעו כיוון, ותפסו לרגע את מרכז הבמה ואת זמן מהדורות היקר. מרכז במה, כידוע, עוד לא נספר בקלפי. איזנקוט, למשל, יצטרך להחליט אם מתאים לו להצטרף למבנה שכבר חולק מראש, עם מנהיג מוכרז ושותף בכיר שכבר הבטיח לעצמו מקום.
בסופו של דבר, השניים פתרו בעיות ממשיות. לפיד קיבל אוויר פוליטי לנשימה ומקום מרכזי ליד שולחן קבלת ההחלטות של הגוש. בנט קיבל תשתית, ושניהם קיבלו כותרות. עכשיו נותרת השאלה היחידה שבאמת משנה: האם החיבור הזה מביא קולות חדשים, או רק מערבב מחדש את אותם קולות שכבר היו במחנה מתנגדי נתניהו.
התרעות פיקוד העורף