בבחירות מרץ 2020 הסקרים הצביעו על יתרון לליכוד, אך לא העניקו לגוש הימין רוב ברור. בפועל, הליכוד השיגה 36 מנדטים, תוצאה מרשימה, המעידה שוב על תת־הערכה של כוחה. גם כאן, ההכרעה לא הייתה מיידית, ורק לאחר תהליך פוליטי מורכב הוקמה ממשלת אחדות. הדוגמה הבולטת ביותר לפער בין הסקרים למציאות התרחשה בבחירות 2022. מרבית הסקרים הצביעו על תיקו או על יתרון קל לגוש נתניהו. אך ביום הבחירות התקבלה תוצאה חד־משמעית: 64 מנדטים לגוש הימין.
מה עומד מאחורי הפערים? התשובה מורכבת. חלקה נעוץ בשיטות הדגימה ובקושי להגיע לאוכלוסיות מסוימות, ובתופעת "המצביע השקט" – אזרחים שאינם משתפים פעולה עם סוקרים, ומצביעים לעיתים בניגוד לפרשנות בתקשורת. חלק אחר קשור להשפעת הקמפיינים בימים שלפני הבחירות, ליכולת להניע מצביעים, ולתחושת הדחיפות המתעוררת סמוך לקלפי. מעבר לכל אלה, יש לקח עמוק יותר: הסקרים הם כלי מוגבל. הם מצליחים לשקף מגמות, אך מתקשים לחזות הכרעות. לא תמיד הם מצליחים לזהות את הדינמיקה ואת השינויים בהצבעה לאורך זמן.
התקשורת והציבור נוטים לעיתים לייחס לסקרים משקל מכריע, כמעט נבואי. אך המציאות המורכבת והדינמית מוכיחה שוב ושוב כי הקלפי חזקה מהסקר. ייתכן שהגיע הזמן להתייחס לסקרים בזהירות רבה יותר: לא כאל אמת מוחלטת, אלא כאל כלי אחד מני רבים, שיש לפרשו בהקשר רחב, ביקורתי ומפוכח.
התרעות פיקוד העורף