לפי גורמים מדיניים וביטחוניים, בשלב זה אין אישור רשמי למועד יציאה קונקרטי של משט חדש שמובל ישירות על ידי IHH, אך קיימות אינדיקציות להתארגנויות בקרב גורמים פרו-פלסטיניים באירופה ובטורקיה. אותם גורמים אומרים כי בישראל מתייחסים לנושא ברצינות, בעיקר בגלל ניסיון העבר והמחיר המדיני שעלול להתפתח גם מאירוע ימי מוגבל.
האירוע האחרון - בלימת משט Global Sumud Flotilla, שכונה גם Spring 2026 Mission, מול חופי כרתים - הפך מאז לנקודת הייחוס המרכזית בדיונים בישראל. חיל הים השתלט על יותר מ-20 כלי שיט ועליהם כ-175 פעילים; עשרות סירות נוספות הסתובבו לאחר אזהרות חיל הים ונכנסו לנמל בכרתים. מרבית הפעילים הועברו ליוון ושוחררו, בעוד שניים - סייף אבו-קשק וטיאגו אבילה - נותרו בישראל לחקירה. בישראל ייחסו להם חשדות לקשרים אסורים או לפעילות בלתי חוקית; פעילי המשט וגורמים בינלאומיים דחו את הטענות.
בישראל ראו בפעולה הצלחה מבצעית, בין השאר משום שההשתלטות הסתיימה בלי אירועים חריגים. אלא שמחוץ לישראל התמונה התקבלה אחרת: איטליה, גרמניה, יוון וטורקיה הביעו דאגה או מתחו ביקורת על המהלך. בירושלים דחו את הטענות וטענו כי הסגר הימי חוקי, וכי סיוע הומניטרי יכול וצריך לעבור דרך אשדוד או דרך ערוצים מוסדרים אחרים.
גורם מדיני אמר כי “הפעולה בים עברה ללא הסתבכות, אבל כל אירוע כזה מגיע מהר מאוד לשולחנות של משרדי חוץ ולמהדורות בעולם. יש תמונות, יש לחץ דיפלומטי, ויש מי שמנסה לבנות סביב זה סיפור נגד ישראל”. לדבריו, “גם אם אין כרגע משט IHH עם תאריך יציאה, ההיערכות חייבת להתחיל מוקדם - בצבא, במשרד החוץ ובהסברה”.
ארגון IHH, המזוהה היסטורית עם משטי עזה ובעיקר עם אירועי 2010, נותר מבחינת ישראל חלק מהרקע הרגיש של כל התארגנות ימית לעזה. עם זאת, ההתארגנויות האחרונות אינן פועלות בהכרח תחת שם אחד או גוף אחד. בישראל מעריכים כי סביב משטי עזה פועלת כיום רשת רחבה של קואליציות בינלאומיות, שבהן משתתפים פעילים פרו-פלסטיניים, ארגוני סיוע, גורמים פוליטיים ופעילים מטורקיה, מאירופה וממדינות נוספות.
לדברי גורם ישראלי בכיר, “לא תמיד יהיה שם של ארגון אחד על הספינה. לפעמים זו קואליציה, לפעמים זו יוזמה מקומית, ולפעמים זו מעטפת אזרחית שמאחוריה עומדים גורמים פוליטיים ברורים. מבחינתנו, האתגר הוא לזהות בזמן מי מארגן, מי מממן, מי משתתף ומה מטרת המשט”.
במערכת הביטחון אומרים כי המארגנים למדו מהמשטים הקודמים. במקום ספינת דגל אחת, יש נטייה להשתמש ביותר כלי שיט קטנים; במקום נקודת יציאה אחת, נבחנות כמה אפשרויות; ובמקום עימות אחד קצר, יש ניסיון לייצר רצף אירועים שיחזיק זמן ארוך יותר בתקשורת. “זה מקשה על סיכול מוקדם ודורש פריסה מודיעינית רחבה יותר”, אומר גורם בצה”ל.
בצה”ל ובחיל הים נערכים לאפשרות של ניסיון נוסף לפרוץ את הסגר הימי על עזה. ההיערכות כוללת, בין היתר, מעקב מודיעיני אחרי נמלים באירופה, תיאום עם מדינות זרות והכנת כוחות להשתלטות במידת הצורך - הרחק מחופי ישראל. באירוע האחרון, ישראל הקדימה את ההשתלטות באזור כרתים ולא המתינה להתקרבות המשט לחופי הארץ, בין היתר על רקע ניסיון של פעילים לחסום אוניית “צים”.
גורמים ישראליים אומרים כי המסקנה מהאירועים האחרונים אינה מסתכמת בפעולת חיל הים. “לעצור את הספינות זה חלק אחד של האירוע”, אומר גורם במשרד החוץ. “החלק השני הוא להסביר למדינות המעורבות מה עומד מאחורי המשטים האלה, ולצמצם מראש את המחיר המדיני”. לדבריו, מתקיימים מגעים שקטים עם מדינות אירופה במטרה למנוע את יציאת המשטים כבר בשלב מוקדם, או לפחות לצמצם את היקפם.
במקביל, בישראל מחדדים את הטענה שלפיה סיוע הומניטרי לרצועת עזה יכול לעבור דרך ערוצים מוסדרים, ולא באמצעות משטים שמוגדרים בירושלים כפרובוקציה פוליטית. “מי שרוצה להעביר סיוע יכול לעשות את זה דרך המנגנונים הקיימים”, טוען גורם מדיני. “משט שמנסה לפרוץ סגר ימי נועד בראש ובראשונה לייצר עימות”.
התרעות פיקוד העורף