"אנחנו מזהים שלושה וקטורים בציבור", אמרו גורמים המעורים בהקמת המפלגה. "הציבור הלך ימינה מבחינה מדינית, הציבור לא מוכן יותר להיות תלוי במפלגות החרדיות, והציבור רוצה אחדות. המטרה היא להקים מפלגת ימין ציונית - לא מרכז, לא ימין-שמאל - שתהיה גיים צ’יינג’ר ותשבור את הגושים".
במגילת היסוד של המפלגה מוצג חזון רחב יותר: "מהפכה ציונית שנייה", כהגדרת המייסדים, שתכליתה כינון "ברית ציונית" חדשה. המסמך קובע כי המשך התלות במפלגות שאינן מגדירות עצמן ציוניות הוא, לשיטת המפלגה, סכנה ממשית לעתיד המדינה מבחינה ביטחונית, כלכלית וחברתית.
המסר הפוליטי המרכזי של היוזמה הוא ניסיון לייצר כתובת חדשה למצביעי ימין שאינם רוצים להיות כבולים לגוש נתניהו, אבל גם אינם רואים את עצמם חלק מגוש המרכז-שמאל. לדברי גורמים המעורים במהלך, המפלגה לא תפסול ישיבה עם הליכוד, בנט או גורמים ציוניים אחרים, אך תדרוש קואליציה שאינה נשענת על החרדים או על המפלגות הערביות. "לא חרמות - כן קווי יסוד ציוניים ולאומיים", אמרו.
במסמכי המפלגה מופיעה גם אבחנה שנועדה לרכך את המסר מול הציבור החרדי: היוזמה אינה מוצגת כחרם על ציבור, אלא כניסיון לבנות ברית עם "החברה החרדית המודרנית", לצד הציונות החילונית, המסורתית והדתית. הקו האדום שמציבים המייסדים הוא הקמת ממשלה שתלויה במפלגות שאינן מגדירות עצמן ציוניות.
במקביל לפניות לדמויות פוליטיות, פועלים מקימי המפלגה לייצר מעטפת ציבורית ורבנית. גורמים המעורים ביוזמה אומרים כי מתקיימים מגעים עם דמויות בולטות בציונות הדתית, כולל רבנים ואנשי ציבור. מאחורי המהלך עומדת ההבנה שמפלגה חדשה תזדקק לראש רשימה מוכר, אך גם לגיבוי רעיוני וציבורי שייתן לה אחיזה בשטח.
באשר לאדלשטיין, הגורמים ציינו כי סביבו מתקיימים גם מגעים ורעיונות אחרים, שאותם כינו "הליכוד ב'", אך הדגישו כי הכול תלוי בשאלת ההיתכנות האלקטורלית.