"אם יש 4,000 אנשים שלא שילמו כהלכה - תטפלו בהם"
ביטן דחה את הטענה כי הדבר עשוי לפסול את כל הרשימה. "זה פוסל את המועמד, לא את כל הרשימה", אמר. בהמשך הוסיף: "מה הוא בודק? זו בדיחה. אם יש 4,000 אנשים שלא שילמו כהלכה — תטפלו בהם. זה לא מעיד על כלל המפלגה".
במהלך הדיון נרשמה גם מתיחות בין שרן להלוי. לאחר ששרן שאל את הלוי: "מה אמרת עליי?", השיב לו הלוי: "תתעסק בניהול, אל תתעסק במשפטים". עם זאת, הלוי הדגיש כי אין כוונה אידיאולוגית לדחות את הוועידה: "אין אידיאולוגיה לדחות את הוועידה. אני כיועץ משפטי של התנועה אומר: אם יש בעיות - תעצרו ותבדקו". לדבריו, יש לבצע בדיקה של ספר הבוחרים, ורק בסופה ניתן יהיה להתקדם.
מבקר הליכוד התייחס אף הוא לסוגיית ועדת הבדיקה, ואמר כי מנכ"ל הליכוד אינו יכול להקים על דעת עצמו "ועדת בדיקה", אלא נדרש לקבל לכך אישור מוועדת הבחירות. עם זאת, צוין בדיון כי ייתכן שוועדת הבחירות, בשתיקתה, אישרה למעשה את הקמת ועדת הבדיקה.
"יהיה אסון גדול לתנועה"
בדיון עלתה גם האפשרות כי אם יתברר שמועמדים קיבלו זכות להתמודד מבלי שהיו זכאים לכך, הדבר עלול לערער את התהליך כולו. קליינר הזהיר מפני מצב שבו הוועידה לא תתכנס, והליכוד ייאלץ לכנס את המרכז הישן. "זה יהיה אסון גדול לתנועה", אמר. "יש לעשות כל דבר על מנת למנוע להגיע לנקודה הזו".
הקרב האמיתי: מי ישלוט בוועידת הליכוד
מאחורי הדיון המשפטי מתנהל כבר עכשיו מאבק פוליטי רחב בהרבה: הקרב על הרשימה הבאה של הליכוד, על מוקדי הכוח בתנועה ועל זהות המועמדים שייצגו את מפלגת השלטון בבחירות הקרובות. לפי גורמים בליכוד, הכיוון המסתמן בשיחות המתנהלות מאחורי הקלעים הוא כינוס ועידה מצומצמת בלבד, שתעסוק רק באישור מנגנון הפריימריז וקביעת לוחות הזמנים - בלי בחירות לראשי מוסדות הליכוד. את בחירת ראשי המוסדות מבקשים לדחות לאחר הבחירות לכנסת.
לכן, לפי אותם גורמים, נתניהו אינו מעוניין שביטן יעמוד בראש הוועידה. האפשרות שנבחנת היא שנתניהו עצמו יתמודד לראשות הוועידה, כפי שכבר פורסם בעבר ב'מעריב', כדי לוודא שההליך יישאר בשליטה. במקביל נבחנים גם פתרונות פשרה - למשל שנתניהו יהיה יו"ר הוועידה וביטן ימונה לממלא מקומו.
גורמים בכירים בליכוד דוחים את הטענה שנתניהו מבקש לבטל את הפריימריז או לעבור לוועדה מסדרת. מבחינתם, הדיון מתנהל סביב השיטה, המועדים והאיזונים בתוך הרשימה - ולא סביב ביטול הבחירות הפנימיות עצמן.
במקביל: מאבק טעון לא פחות סביב הרשימה הבאה לכנסת
נתניהו, כך לפי גורמים בתנועה, נמצא תחת לחץ אדיר מצד השרים והח"כים המכהנים, שמבינים היטב כי הקרב הפעם יהיה קשה במיוחד. "כולם יודעים שלא כולם חוזרים לכנסת הבאה", אומר גורם בליכוד. "יש הרבה מאוד מתמודדים, מעט מאוד מקומות ריאליים, והלחץ עצום".
על הרקע הזה, בליכוד מדברים על אפשרות לצמצם עד למינימום את מספר המחוזות ולהגדיל את הרשימה הארצית - מהלך שנועד להרגיע את השרים והח"כים המכהנים, להרחיב את מספר המקומות שבהם הם יכולים להתמודד ולצמצם את הסיכון שמועמדים מחוזיים ידחקו אותם החוצה.
לפי גורמים המעורים בנושא, נתניהו גישש בימים האחרונים לגבי אפשרות לצמצם משמעותית את המחוזות. גורמים בליכוד מזהירים כי פגיעה עמוקה מדי במחוזות תיתפס כפגיעה במנגנון שמאפשר צמיחה של כוחות חדשים מתוך השטח, ולא רק מתוך הרשימה הארצית.
אלא שרעיון השריונים מעורר התנגדות חריפה בתוך הליכוד. "אם האנשים האלה באמת מביאים קולות - שיתמודדו בפריימריז וינצחו", אומר בכיר בליכוד. "אם המתפקדים יבחרו בהם, זה ייתן להם לגיטימציה אמיתית. ואם לא - סימן שהם לא נכס ציבורי כזה גדול".
מאחורי ההתנגדות עומד גם חשבון פוליטי פשוט: מועמד משוריין עלול להיתפס כמי שנכנס על חשבון ח"כ או פעיל ותיק, בעוד שמועמד שניצח בפריימריז מגיע עם גיבוי מהשטח - גם מול מי שהפסידו לו. בליכוד יש מי שאומרים שנתניהו יכול לקדם את השמות שהוא רוצה, אבל דרך הקלפיות ולא מעל הראש של המתפקדים.
לדברי גורמים בליכוד, בכירים בתנועה אף סבורים שאפשר לסייע לאותם מועמדים באמצעות תמיכה פוליטית והתארגנות פנימית בתוך הפריימריז - בלי להעניק להם שריונים שיגרמו למרמור כבד בקרב חברי הכנסת והפעילים.
מקורות בכירים בליכוד טוענים כי חלק מהדיווחים על דרישה לעשרה שריונים נועדו להבעיר את השטח, להגביר את החרדה בקרב הח"כים המכהנים ולייצר טריז בינם לבין הנהגת התנועה.
לקראת הדיון היום בבית הדין, בליכוד מנסים בעיקר לקנות זמן ולהגיע להסכמות שימנעו מלחמת עולם פנימית.
הדיון היום בבית הדין צפוי לסמן את פתיחת הקרב על דמותה של רשימת הליכוד הבאה: מצד אחד ניסיון להרגיע את הח"כים המכהנים, מצד שני רצון להציג פנים חדשות - וברקע מאמץ של נתניהו להשאיר את השליטה במנגנון קרוב ככל האפשר אליו.
התרעות פיקוד העורף