החוק מגדיר "מוסד מתוקצב" כמוסד מוכר שהמדינה משתתפת בתקציבו. "השבתה" מוגדרת כהפסקת פעילות מאורגנת, מלאה או חלקית, שנעשתה ביוזמה או בהסכמה של הנהלת המוסד או מי מטעמה - בין אם ההסכמה מפורשת ובין אם משתמעת. "השבתה פוליטית" מוגדרת כהשבתה שנועדה להשיג מטרה שאין לה קשר לתנאי שכר, העסקה, מחקר או הוראה, או למעמדם של המוסדות האקדמיים.
בדברי ההסבר מוזכרים מקרים של השבתות ושיבושים נגד מדיניות הממשלה, ובהם מחאות סביב קריאה להחלפת הממשלה, פיטורי שר ביטחון, פיטורי ראש שב"כ, ביטול עילת הסבירות, או דרישה לעסקה עם ארגוני טרור לשם השבת חטופים. לפי דברי ההסבר, בחלק מהמקרים ההשבתות נעשו ללא תמיכת אגודות הסטודנטים או ההתאחדות הארצית שלהם, ולעיתים אף בניגוד לעמדת הסטודנטים.
שר החינוך לא יוכל להורות על הפחתת תקציב באופן מיידי. לפני החלטה הוא יידרש לשמוע את עמדת המוסד, וכן את עמדתו של כל חבר במל"ג שיבקש להביע דעה בנושא. בנוסף, גובה ההפחתה ייקבע רק לאחר שתועבר לשר המלצת צוות מקצועי, שיבחן את השלכות ההפחתה על המוסד ואת סכום ההפחתה הראוי בהתחשב בכלל נסיבות העניין. החלטת השר תיכנס לתוקף רק 30 ימים לאחר שתתקבל.
תומכי החוק מציגים אותו כניסיון למנוע שימוש בכספי ציבור לצורך מאבק פוליטי מצד מוסדות אקדמיים, הנהלות מוסדות או ארגוני עובדים. באקדמיה ובמערכת המשפטית צפויה התנגדות חריפה, בטענה שמדובר בהתערבות פוליטית ישירה בחופש האקדמי וביכולת של מוסדות להשכלה גבוהה להתנהל באופן עצמאי.
בדברי ההסבר להצעה נכלל גם בסיס רעיוני רחב יותר: ציטוט מהמהר"ל מפראג על "אהבת החקירה והידיעה", לצד הפניה למודלים משפטיים בגרמניה ובצרפת, שבהם חופש הביטוי האקדמי כפוף לעקרונות של סובלנות ואובייקטיביות. לפי ההצעה, אין בה פגיעה בשביתה לגיטימית של סגל אקדמי או של הנהלה שנועדה למאבק הנוגע לתנאי העסקה, מחקר, הוראה או מעמד המוסדות להשכלה גבוהה.
אם ההצעה תאושר, היא תפתח חזית חדשה בין הממשלה לאוניברסיטאות סביב שאלה נפיצה במיוחד: מי קובע מתי מחאה אקדמית היא לגיטימית, ומתי היא הופכת להשבתה פוליטית שעולה כסף.
התרעות פיקוד העורף