משרד החוץ האיראני פרסם ביום רביעי אזהרה חריגה ל"שליטי אבו דאבי", והאשים את איחוד האמירויות בקשירת קשר עם ארצות הברית וישראל. טהראן איימה ב"השלכות מסוכנות" אם המדינה המפרצית לא תתרחק מבעלות בריתה. אולם, נראה שבאמירויות לא מתרשמים מהאיומים: שעות ספורות לאחר מכן, סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה דיווחה כי נשיא האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, קיבל שיחת טלפון מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אשר הביע סולידריות על רקע מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית המחודשת. על פי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", מאז פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן ב-28 בפברואר, ספגה איחוד האמירויות יותר תקיפות איראניות מכל מדינה אחרת. המדינה, שאירחה בעבר מאות אלפי איראנים ונחשבה לאחת משותפות הסחר הגדולות של טהראן, מצאה את עצמה תחת אש שפגעה במתקני אנרגיה, שדות תעופה ובתי מלון. לאחר שלפחות 10 אזרחים זרים נהרגו בתקיפות, ההלם הראשוני באבו דאבי התחלף בזעם יוקד. מרואן אלבלושי, חוקר במרכז למדיניות של האמירויות, אף הגדיר את המיקוד האיראני במדינתו כ"רגע ה-11 בספטמבר שלנו". תגובת האמירויות לאיומים פשוטה – הידוק הבריתות עם ירושלים ווושינגטון. השותפות עם ישראל התחזקה משמעותית במהלך הלחימה, וה"ניו יורק טיימס" חושף מפי מקורות הבקיאים בנושא כי הצבא הישראלי אף פרס את מערכת "כיפת ברזל" בשטח האמירויות. נדים קוטייש, פרשן המקורב לממשל, תיאר את ששת השבועות האחרונים כ"סטרואידים למערכת היחסים" בין שתי המדינות. במקביל, המלחמה מאלצת את האמירויות לחשב מסלול מחדש בזירה האזורית. גורמים רשמיים מביעים אכזבה עמוקה מחוסר הסולידריות שהפגינו שכנותיהם הערביות ומגישתה הפייסנית של פקיסטן כלפי איראן. גם היחסים מול סעודיה, שותפה קרובה בעבר, מתוחים מזה חודשים, מה שהוביל לפרישת האמירויות מאופ"ק. המסקנה באבו דאבי כיום חדה מתמיד: מחולקים ל"אוהב או אויב", כשההישענות על ארה"ב ומערכות ההגנה שלה, דוגמת טילי הפטריוט, נתפסת כעמוד התווך ההכרחי והיחיד להישרדות המדינה ולשמירה על יציבותה במזרח התיכון הבוער.
התרעות פיקוד העורף