לדבריו, המצב במזרח גרמניה כבר אינו מסתכם בשיח פוליטי חריף או באווירה ציבורית עוינת בלבד. לטענתו, האיומים הולכים ומתורגמים גם למעשים בשטח: הטרדות, איומים פיזיים ואירועי אלימות שמופנים כלפי אנשים הנתפסים כזרים או כמהגרים. סופואולו טען כי גורמי ימין קיצוני חשים עידוד מהעלייה בתמיכה ב־AfD, בעיקר במדינות המזרחיות, וכי הדבר משפיע ישירות על תחושת הביטחון של קהילות מהגרים.
סופואולו הצביע על פער משמעותי בין שיעור פשעי האלימות הימניים בכלל גרמניה לבין הנתונים במזרח המדינה. לדבריו, בעוד הממוצע הארצי עומד על 51 מקרים לכל 100 אלף תושבים, במקלנבורג־מערב פומרניה הנתון מגיע ל־145 מקרים לכל 100 אלף תושבים, ובסקסוניה־אנהלט ל־142. המשמעות, לדבריו, היא שהסיכון להפוך לקורבן של אלימות ימנית גבוה במיוחד באזורים אלה ביחס לגודל האוכלוסייה.
עבור סופואולו, האירוע הזה ממחיש לא רק את חומרת האיומים, אלא גם את מה שהוא מתאר כתרבות של אדישות ציבורית וחסינות מעונש. לדבריו, כאשר נוסעים אינם מתערבים וגורמים רשמיים אינם מגיבים בזמן אמת, המסר שעובר לקורבנות הוא שהם אינם מוגנים, ואילו המסר שעובר לתוקפים הוא כי מעשיהם עשויים לעבור ללא השלכות.