לדבריו, הבעיה החלה כבר בשלב קבלת ההחלטות: "הליקוי מתחיל אחורה. סוף מעשה במחשבה תחילה. כשיוצאים למלחמה צריכות להיות מטרות ברורות, צריך להיות משוכנע שהמטרה ניתנת להשגה, לבדוק שיש את האמצעים לנהל אותה ואת הרצון הפוליטי ללכת איתה רחוק, וצריכה להיות תפיסה ברורה מראש איפה בערך נמצא הפתרון המדיני שצריך להשלים את המערכה. כל מי שלא מסוגל לחשוב בארבעת הדברים האלה - אני לא רואה אצלו את החשיבה המסודרת הזאת".
כשנשאל אם במקומו של נתניהו לא היה יוצא למלחמה באיראן, השיב ברק: "התקיפה של 12 יום הייתה מוצדקת וכנראה הכרחית, ויכול להיות שהייתה טעות להפסיק אחרי 12 יום, ויכול להיות שהיה צריך להמשיך 18 יום. במלחמה שאתה יוזם מול אויב אחר קיים אותו חוק שבמקרו-כלכלה נקרא התמורות הפוחתות. ברור שביום הראשון אתה מתקיף את המטרות הכי חשובות, אחר כך יש הזדמנות להרחיב ולהעמיק את ההישג, ואחר כך מתחיל שלב התמורות הפוחתות, שנגמר בשלב הדכדוך. מלחמות צריך לחתור לסיים בצורה מכרעת, בזמן קצר מאוד, ולזהות נקודת יציאה שבה ניתן לתרגם את התוצאות להישגים מדיניים".
בהמשך טען ברק כי בארצות הברית התגבשה תפיסה שלפיה נתניהו גרר את טראמפ למלחמה באמצעות תמונה לא ריאלית. "אני חושב שמה שקרה - ההשקפה באמריקה, בקרב הממשל והציבור, היא שנתניהו גרר את טראמפ למלחמה הזאת על ידי הצגת תמונה בלתי ריאלית, שהכילה משאלות לב ולא עובדות מוצדקות ויכולות אמיתיות. הוא הצליח לגרור אותו, במצבו הרגשי, לפעמים הפכפך, של טראמפ, למצב שבו הוא מקבל החלטה בניגוד לאנשים שלו. על פי מה שקראנו ב'ניו יורק טיימס', למחרת הפגישה, כשבועיים לפני פתיחת המערכה, נתניהו הציג את התמונה המפתה הזאת של: 'נפעל, המשטר ייסדק, יש הזדמנות לחסל את הצמרת, זה יפיל את המשטר'. זה לא קרה אף פעם בהיסטוריה".
ברק טען כי לצד הישגים צבאיים, אף אחת מהמטרות המרכזיות לא הושגה. "ההערכה שלי באופן ברור היא שהיה פה רהב. רהב הוא דבר מסוכן למדינת ישראל, ובין היתר הביא לכך שכמעט שלוש שנים אחרי, יש הישגים צבאיים יוצאי דופן - אבל אף אחת מהמטרות לא הושגה. חיזבאללה בלבנון ממשיך להיות כוח פעיל ומאתגר בכל יום, חמאס מתחזק בעזה למרות שהוא ארגון טרור קיקיוני, ובאיראן אין דרך ממשית להוציא את החומר המועשר, אין דרך להפסיק את הטילים, ועניין הפרוקסי, בעמדת החולשה, כאילו מנהל משא ומתן הדוק".
לדבריו, מדובר באי-הבנה בסיסית של מאזן ההישגים הנדרש: "מדוע זה קורה? משום אי-הבנה עמוקה. אנחנו, ישראל וארצות הברית, חייבות לנצח, וזה נקרא שכל אזרח פה ובארצות הברית יבין שניצחנו. לאיראנים מספיק לשרוד, לחמאס מספיק לשרוד, לחיזבאללה מספיק לשרוד. זו א-סימטריה עצומה. אין דרך מעשית לממש את הרהב".
ברק הוסיף כי הצהרות הניצחון של נתניהו אינן עומדות במבחן המציאות: "כאשר הסתיים לפני שנה או יותר השלב ההוא מול חיזבאללה, סיפר נתניהו שזרקנו את חיזבאללה אחורה לעשרות שנים. כשסיימנו את המערכה בעזה, נתניהו אמר: חמאס? הסרנו את האיום שלו. על האיום האיראני, בסוף 12 יום, נתניהו אמר: הצלנו את ישראל משני איומים קיומיים מיידיים. זה ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות. חוסר הרצינות כל כך שקוף. אני לא אומר את זה בדיעבד. למחרת ההכרזות של טראמפ וביבי אמרתי שאין לזה שום אחיזה במציאות".
כשנשאל מה קרה להרתעה הישראלית, השיב ברק כי אויבי ישראל נחלשו מאז 7 באוקטובר, אך המדיניות הכוללת יוצרת לדבריו נזק מדיני ואסטרטגי. "מצד אחד, חמאס, חיזבאללה ואיראן - אף אחד מהם לא נמצא במקום שבו היה בשביעי באוקטובר. כל אחד בדרכו מוחלש בהרבה. הדבר השני הוא שצה"ל התחזק מאוד והוכיח יכולות שגורמות ליריבים לחשוב פעמיים לפני שהם מתעסקים עם ישראל. אבל הצירוף למדיניות שיצרה רצועות ביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה גורם לכך שאנחנו מתחילים להפחיד גם את ידידותינו. ברגע שצה"ל לא נראה רק כמי שמגן על ישראל או פוגע במי שפגע בה, אלא כמי שיש לו כוונות של התרחבות טריטוריאלית, של מלחמת נצח בלי רגל מדינית - זה מטריד גם את המצרים, זה פוגע בירדן, מערער את הביטחון באמירויות, והביא את הסעודים למחשבות קשות שיש לישראל כוונות התפשטות שמאיימות גם עליהם בצורה מסוימת. זו תמונה מורכבת. אין ספק שמבחינת מדינת ישראל, טקטית יש הישגים יוצאי דופן; אסטרטגית, מה שמצטייר אחרי שלוש שנים הוא כישלון אסטרטגי".
בהמשך תקף ברק בחריפות את סביבתו הפוליטית של נתניהו, והשווה אותה לקבוצת מנהיגים אפשרית מהאופוזיציה: "אם ניקח את הקבוצה שעשויה לכלול את בנט, לפיד, ליברמן, איזנקוט וגולן - חמישה אלה, והייתי מצרף את גנץ ומשבץ בכל הרכב שהוא - תסובב ביניהם אחד כראש ממשלה, אחד כשר ביטחון, אחד כשר חוץ, אחד כשר אוצר ואחד כשר לביטחון פנים, ותשווה לחבורת האפסים שמסתובבת מסביב לנתניהו, שהובילה אותנו בפועל לכישלון אסטרטגי, שאחרי שלוש וחצי שנים לא יודעת לסיים מלחמה בשום חזית ובלי שום הישג. תשווה אותם תחת הנהגת נתניהו, שהוא עיוור אסטרטגי וכישרון פוליטי מדהים, מוקף בחבורה שלא מגיעה לקרסוליו. כל הרכב של החבורה הזאת, כל אחד מהם שתבחר כראש ממשלה או לתפקידים אחרים, ייצר לישראל מדינה חזקה יותר".
כשנשאל למי יצביע או מי בעל הסיכויים הגדולים ביותר להוביל, השיב: "אני לא חושב שזה חשוב. אני אומר את הערכתי: להערכתי, חמשת האנשים מתואמים ביניהם יותר ממה שהעין תופסת כרגע. לכן הם יחליטו על השאלה מי יהיה ראש הממשלה, לאיזו רמה של איחוד הם מגיעים, והם יחליטו מה יותר טוב להם. נתניהו עיקר את הליכוד הישן. החבורה שכרגע נגררת אחרי נתניהו, חלקם צעירים שלא ראו שום שלטון אחר, ולא נראה להם ברור שיכול להיות טוב יותר".
בחלקו האחרון של הריאיון התייחס ברק לאפשרות של פגיעה בטוהר הבחירות, ואמר כי מדובר באיום ממשי. "אני לא רוצה להיכנס לוויכוח עם דודי אמסלם. הוא איש חביב מאוד ולבבי, כנראה אמיתי, והוא מאמין במה שהוא אומר - אני לא חושב שזה נכון. אלה הבחירות הכי גורליות בתולדות המדינה שאני יכול לזכור, ואני זוכר את לידתה של המדינה ואת ספירת הקולות בעצרת האו"ם. אנחנו בבחירות גורליות, ויש איום רציני על טוהר הבחירות. זה לא משחק".
ברק הזהיר כי נתניהו, לדבריו, עלול לנקוט צעדים חריגים אם יחוש שהוא עומד להפסיד. "נתניהו נואש. הוא כמו חיה נואשת במלכודת, שיעשה כל דבר שהוא יכול כדי לנצח את הבחירות האלה. כבר היום יש משקיפים באולם שחוששים שטרפדנו בכל מיני עקיצות את הסיכוי להסדר עם לבנון, וראש ממשלה שמוכן ללכת נגד חיזבאללה. יש חששות שטרפדנו עסקאות של חטופים. יש אי-אמון בניקיון הדעת של נתניהו כשהוא נאבק על שרידותו".
בהמשך הציג תרחיש קיצון סביב ימי הבחירות: "אני לא מוציא מכלל אפשרות שאם ארבעה-חמישה ימים לפני הבחירות נתניהו לא בטוח שהוא הולך לנצח - תימצא ידיעה שמשקפת פצצה מתקתקת באיראן, ופותחים פרק ג' מול איראן, או פרק ה' מול חמאס, או אינתיפאדה שלישית ביו"ש. 'מתפרץ, לא שלטנו, קרה', והוא מודיע על מצב חירום ודוחה את הבחירות בעוד חצי שנה".
לדבריו, גם ביום הבחירות עצמו עלולים להופיע ניסיונות שיבוש באמצעות טכנולוגיות חדשות: "גם ביום הבחירות - אתם זוכרים את ה'ערבים נוהרים'? היום יש אמצעים שלא היו לפני כמה שנים, וזה הדיפ פייק. אתה יכול לקחת אדם ולייצר נאום, דבר ששום אדם בלי מעבדה לא יכול להוכיח שזה לא אנשים אמיתיים מדברים. צפויה לנו הצפה בדברים האלה. בערב שלפני הבחירות, ובמהלך כל יום הבחירות, יהיו סרטונים כאלה. ועדת הבחירות מודעת לזה. סולברג יוציא הוראה שברגע שמופיע סרטון, בתוך שעה מורידים אותו, אבל יהיו כאלה מוכנים, וכל שעה ייצא סרטון אחר".
ברק המשיך ותיאר אפשרות של שיבוש ספירת הקולות: "בסוף יום הבחירות מתכנסים במתחם גדול בירושלים עם אלפי אנשים שסופרים. עלולה להיות התפרעות המונית כמו שהייתה בבית המשפט העליון. אף אחד לא יצליח לחסום 150 איש שיתפרצו, יהפכו שולחנות, ייקחו כמה חבילות של פתקים, יהפכו את כל העניין ויעמידו בסימן שאלה אם אפשר לבצע ספירה אמיתית. למחרת בבוקר אני לא מוציא מכלל אפשרות שנתניהו יודיע שאי-הסדרים שהיו במהלך הבחירות והאירוע במטה ספירת הקולות לא מאפשרים להשלים את הבחירות. הוא יודיע על מצב חירום, ימנה שלושה אנשים רציניים - השופט אלרון, הפרקליט ציון אמיר והרב לשעבר הרשקוביץ - לוועדה שתשב, ובהתייעצות עם ועדת הבחירות המרכזית תציע תוך חודש מה לעשות. אבל כרגע אין סיום לבחירות".