החלום של המפלגות החרדיות
האמירה הזו משקפת משבר אמון עמוק בין נתניהו לשותפות החרדיות, החריף ביותר ביניהם זה שנים. אחרי אגודת ישראל, גם דגל התורה מאותתת בפומבי שהאמון שלה בנתניהו נשחק כמעט לחלוטין. הברית הפוליטית שנחשבה לעוגן היציב ביותר של נתניהו, לנכס הפוליטי הבלעדי שלו, כבר אינה מובנת מאליה.
לנתניהו כבר אין יכולת ביצוע?
ביהדות התורה ובש"ס מבינים "משהו חדש": נתניהו כבר אינו מחזיק בידו את אותה יכולת ביצוע שהייתה לו בעבר. בתוך הליכוד מזמן אין תמיכה מובטחת בחוק גיוס במתכונת שעליה חלמו החרדים, בוודאי לא אחרי 7 באוקטובר, אחרי מאות ימי מילואים ואחרי שינוי עמוק במצב הרוח הציבורי. גם בקרב מצביעי ימין מסורתיים, כולל משפחות רבות של חיילים ומילואימניקים, פחתה מאוד הסבלנות להסדר שייתפס כפטור גורף.
בחודשים האחרונים עוד ניסו חלק מהחרדים להאמין שאפשר יהיה למשוך זמן. עוד דחייה, עוד נוסחת פשרה, עוד ניסיון להעביר חוק חלקי. בהדרגה התיישרו כולם לעמדתו התקיפה של האדמו"ר מגור, שדרש ללכת לבחירות ולהפסיק להסתפק בהבטחות. מבחינת ההנהגה החרדית, הקו של נתניהו מוצה.
ועדיין, הרטוריקה החריפה על "מות הגוש" אינה מלמדת בהכרח על פיצוץ מיידי וחסר שליטה. התרחיש הסביר יותר כרגע הוא פירוק מוסכם יחסית של הכנסת, בתיאום על מועד בחירות שיהיה מקובל גם על נתניהו. החרדים יקצרו לו את הקדנציה בכמה שבועות, אולי פחות מחודשיים - ובזה יסתכם "העונש החמור" שלהם. ענישה פוליטית, אבל זולה יחסית.
מתי יתקיימו הבחירות?
המשמעות המעשית של הדרמה הנוכחית כבר מתבהרת במסדרונות הכנסת. בשבוע הבא צפויה האופוזיציה להעלות להצבעה את החוק לפיזור הכנסת, לאחר שהמהלך נדחה השבוע. אם החוק יעבור בקריאה טרומית, הוא יועבר לוועדת הכנסת, ושם יתנהל הקרב על התאריך.
מה יעשה נתניהו?
מבחינת נתניהו, הקדמת הבחירות היא סכנה מוחשית. הוא אינו יכול להיות בטוח שינצח, והפסד בבחירות עלול לסיים את שלטונו ולצמצם מאוד את מרחב התמרון שלו מול משפטו הפלילי. כל עוד הוא ראש ממשלה, יש לו כוח פוליטי, ציבורי ומוסדי. ביום שבו יאבד את התפקיד, גם האפשרות להסדר עתידי, לחנינה או לפרישה בתנאים נוחים יותר תהפוך קשה בהרבה.
לכן נתניהו צפוי לנסות לשלוט בקצב האירועים ולמנוע הידרדרות לא מבוקרת. גם אם הצעת החוק לפיזור הכנסת תעבור, עדיין יהיה לו מרחב להשפיע על התהליך דרך ועדות הכנסת, המגעים עם החרדים והניסיון לקבוע מועד בחירות שיהיה מבחינתו הנוח ביותר.
בשלב הזה, כוחם של החרדים להשפיע על עצם ההליכה לבחירות כבר מוגבל יחסית. מרגע שהאמון בינם לבין נתניהו נשבר בפומבי, קשה מאוד להחזיר את המערכת לנקודת ההתחלה.
היום שאחרי הבחירות
במערכת הפוליטית כבר מבינים שהשאלה הגדולה עוברת ליום שאחרי הבחירות: האם החרדים יהיו מוכנים להמליץ שוב על נתניהו ולהחזיר אותו ללשכת ראש הממשלה.
לדיון על הקדמת הבחירות מצטרפת גם דאגה אחרת, שנשמעת לאחרונה יותר ויותר במערכת הפוליטית והביטחונית: ערעור אפשרי של אמון הציבור בתוצאות. לא בהכרח זיופים במובן הישן של המילה, יותר בכיוון של מתקפות תודעה, הפצת מידע כוזב, ניסיונות השפעה זרים וקמפיינים שיכוונו מראש לפגוע בלגיטימיות של התוצאות.
משבר חוק הגיוס כבר חורג בהרבה משאלת השירות הצבאי. הוא הפך למבחן של הברית בין נתניהו לשותפים שעליהם נשען שלטונו במשך יותר מעשור - וגם למבחן של המערכת הפוליטית כולה: האם תצליח להגיע לבחירות נפיצות במיוחד בלי שהמאבק על השלטון יכרסם עוד יותר באמון הציבור בכללי המשחק.
התרעות פיקוד העורף