הקמפיין החדש מיועד לאחד האזורים הרגישים ביותר בגוש הימין: מצביעים שלא זזו שמאלה, אבל כבר אינם בטוחים שהליכוד או הציונות הדתית הם הבית הפוליטי שלהם. בשבועות האחרונים הפכה הזירה הזאת למוקד הפעילות של מערכת הבחירות שבדרך. כמעט כל ההתארגנויות החדשות באופוזיציה נשענות על אותה הנחת עבודה: בלי מעבר מנדטים מתוך מחנה הימין, לא יהיה רוב להחלפת נתניהו.
בכמה סקרים שפורסמו השבוע נרשמה התחזקות משמעותית בתרחיש של רשימה משותפת לאיזנקוט וליברמן. בחלק מהתרחישים, חיבור כזה מציב את הרשימה המאוחדת כאחת המפלגות הגדולות במערכת ומייצר איום ישיר על הליכוד ועל בנט-לפיד. במערכת הפוליטית מעריכים כי חיבור כזה, אם יבשיל, יהיה מסוכן במיוחד לליכוד משום שהוא מאפשר לליכודניקים מאוכזבים לעבור צד בלי להרגיש שחצו מחנה.
גם נפתלי בנט פועל באותה טריטוריה פוליטית. החיבור שלו עם יאיר לפיד עורר באופוזיציה ויכוח סביב יכולתו להביא קולות ימין "רכים". הזיהוי עם לפיד מקשה על בנט לחדור לאזורי הליכוד ולמצביעי הציונות הדתית, ומשאיר לליברמן ולאיזנקוט מרחב פעולה נוח יותר מול הקהל הזה.
הציונות הדתית המאוכזבת הפכה בשבועות האחרונים ליעד מבוקש במיוחד. מדובר במצביעים שחלקם שירתו חודשים ארוכים במילואים, כעסו על סוגיית חוק הגיוס, התקשו עם התלות החרדית של הקואליציה, אך אינם מזדהים עם השמאל. עבור איזנקוט, זהו הקהל שיכול להפוך אותו מדות ביטחונית מוערכת למנהיג פוליטי שמסוגל להזיז מנדטים בין הגושים.
מערכת הבחירות הבאה, כך מעריכים כמעט בכל המטות, תוכרע אצל מצביעי הימין המאוכזבים: אנשי מילואים, מצביעי ליכוד לשעבר, דתיים-לאומיים מתונים ובוחרי מרכז-ימין שמרגישים שנתניהו כבר אינו מייצג את מה שהצביעו עבורו בעבר.
התרעות פיקוד העורף