במערכת הפוליטית כבר לא עוסקים בשאלה אם הבחירות יוקדמו - אלא מי יוביל את המהלך לפיזור הכנסת. בקואליציה מתכוונים להגיש חוק פיזור משלהם כדי לנהל את היציאה לבחירות ולא להיגרר אחרי האופוזיציה. בש״ס צפויים להצביע נגד חוק הפיזור של האופוזיציה בשבוע הבא, בין היתר כדי לא לפגוע בחקיקה שעדיין חשובה להם. בדגל התורה, שהתכנסו הבוקר (רביעי) לדון בתאריכים ובעיתוי הפוליטי, טרם התקבלה החלטה סופית. בקואליציה רוצים להוביל את פיזור הכנסת ולא לתת לאופוזיציה את תמונת הניצחון. לכן יניחו את החוק לפיזור משלהם, כולל תאריך מוסכם בין כל גורמי הקואליציה.
במקביל, בליכוד ובסביבת ראש הממשלה מנסים לייצב את האירוע ולמנוע מצב שבו נתניהו מצטייר כמי שנגרר לבחירות בידי האופוזיציה והחרדים. לכן, לצד ההיערכות להצבעה על חוק פיזור הכנסת של האופוזיציה בשבוע הבא, מתנהלים מאחורי הקלעים מגעים על אפשרות אחרת: פיזור מוסכם של הכנסת בתיאום בין הליכוד לשותפות הקואליציוניות. מבחינה מעשית, התוצאה כמעט זהה - בחירות מוקדמות, ככל הנראה, בספטמבר.
מבחינת נתניהו יש כאן יעד נוסף: לשמר לפחות למראית עין את קיומו של "הגוש". אחרי ההכרזה החריפה והחריגה של הרב לנדו כי מבחינתו "אין יותר גוש", בליכוד מבינים היטב את המשמעות הסמלית והאלקטורלית של פירוק הברית ההיסטורית עם החרדים. פיזור מוסכם של הכנסת מאפשר לנתניהו לטעון שגם אם יש משבר חריף סביב חוק הגיוס - השותפות הפוליטית עצמה לא קרסה.
במערכת הפוליטית מעריכים כי גם סוגיית התאריך הופכת כעת לחלק מהמו"מ. נתניהו עצמו אינו מעוניין בבחירות בחודש אוקטובר, סמוך לאירועי הזיכרון של 7 באוקטובר ולדיונים הציבוריים הקשים שצפויים להתחדש סביב אחריות הדרג המדיני למחדל. לכן, האפשרות של בחירות בספטמבר צוברת תאוצה בימים האחרונים.
אלא שגם בתוך המחנה החרדי אין עדיין עמדה אחידה. ש"ס, לפחות בשלב הזה, משדרת זהירות גדולה יותר מדגל התורה. גורמים במפלגה אומרים כי אחרי המשבר סביב חוק הגיוס, אין מבחינתם היגיון "לפגוע בעצמנו בעוד חקיקה חשובה". בש"ס מזכירים שורה של חוקים ונושאים שעדיין ממתינים לקידום. "לא נוותר על כל מה שנמצא כרגע על הפרק", אמרו גורמים בש"ס בשיחות סגורות. מבחינה מספרית, לש"ס יש כרגע תפקיד מכריע. אם המפלגה תצביע נגד חוק פיזור הכנסת של האופוזיציה - או אפילו תימנע - יהיה קשה מאוד להשיג את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת כדי להשלים את הליך הפיזור.
זו בדיוק הסיבה שבמערכת הפוליטית מתייחסים בזהירות גדולה לדרמה של הימים האחרונים. הפער בין ההצהרות החריפות לבין ההצבעה בפועל עדיין משמעותי. גם החרדים מבינים שפיזור הכנסת הוא נקודת אל-חזור - ומרגע שהמהלך ייצא לדרך, היכולת לעצור אותו תהיה מוגבלת מאוד. לכן, מאחורי ההודעות התקיפות והאיומים ההדדיים, הקרב האמיתי בימים הקרובים יהיה על השליטה בתהליך: מי יקבע את מועד הבחירות, מי יוביל את פיזור הכנסת - ומי יצליח להגיע לקמפיין כשהוא נראה כמי שבחר את העיתוי, ולא כמי שנגרר אליו.