הצעת החוק קובעת כי כל עצור או כלוא יהיה זכאי לתנאים הולמים לשמירה על אורח חייו הדתי, וכי לא יימנע ממנו לקיים את מצוות דתו או אמונתו. במסגרת החוק המוצע, שר הביטחון יחויב להתקין תקנות שיבטיחו תנאי דת לעצורים ולכלואים במערכת הצבאית, בדומה לאלו הניתנים במערכת הכליאה האזרחית של שירות בתי הסוהר.
החוק מפרט שורה של זכויות בסיסיות, ובהן אספקת מזון כשר, מתן זמן הולם וגישה למקום תפילה מוסדר, זכות להחזקה ושימוש בתשמישי קדושה אישיים, הימנעות מחיוב הכלוא לבצע פעולות המנוגדות לדתו, ומתן אפשרות לשוחח עם איש דת בתוך 24 שעות ממועד הבקשה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי כיום קיים חסר חקיקתי בהסדרת חופש הדת בבסיסי הכליאה הצבאיים, וכי הסוגיה מוסדרת בעיקר באמצעות שיקול דעת פיקודי ופקודות פנימיות. עוד נכתב כי בניגוד למערכת הכליאה האזרחית, שבה קיימים הסדרים בנושא תנאי דת, בבסיסי הכליאה הצבאיים אין כיום מסגרת דומה.
ח"כ פרוש אמר בעקבות הגשת ההצעה: "מוטב היה לו לא היינו נדרשים להצעת החוק הזו. מזעזע שבארץ ישראל אנו נדרשים לעסוק בתנאי מעצר של כלואים אשר כל עוונם הוא שנפשם חשקה בתורה".
לדבריו, "במקביל למאבק הבלתי מתפשר שלנו נגד גזירת הגיוס, נוכחתי לדעת מביקוריי אצל עצורי עולם התורה בכלא הצבאי על הצורך הדחוף להבטיח את זכויות הדת של הכלואים. אני מתפלל שבעז"ה ייפסק הנוהג הנורא של מעצר לומדי תורה ויתייתר הצורך בהצעת החוק".
התרעות פיקוד העורף