תחילה, ניתח את המשא ומתן הדיפלומטי בין ארצות הברית ואיראן, וטען כי המערכה כולה התבססה מלכתחילה על הצהרות רטוריות חסרות כיסוי: "רובו לא ברור לנו. כרגע ברור שהולכים להפסקת אש מאוד ארוכה. ספק גדול בעיניי אם מישהו ישבור אותה, בטח לא האמריקאים. בעיניי, הכול מסתובב סביב סוגיית האורניום המועשר ופרויקט הגרעין האיראני. כמו שדיברנו הרבה פעמים - אין הישג חוץ מזה, וגם פה, כל הישג עלול להיות זמני, מפני שאין דבר כזה לחסל את פרויקט הגרעין האיראני ללא החלטה איראנית".
"את הלקח המר הזה למדנו לא רק בפעם הזו, אלא גם בקיץ שעבר. כל הסכם שלא יכלול משהו קונקרטי, הסכם ברור בסוגיית הגרעין, יהיה כישלון מבחינתה של ישראל וארה"ב, ויהיה מסוכן מאוד מבחינתה של ישראל", הוסיף. הוא טען כי הוצב למערכה יעד בלתי ריאלי בהתחשב באמצעים שוושינגטון הייתה מוכנה להפעיל, וכי "הזמן עבד ועובד לטובת האיראנים".
בהמשך, הסביר כיצד המצב הפוליטי הפנימי בארה"ב והתנגדות חריפה בתוך מפלגתו של טראמפ עצמו, הם שבלמו את המשך הלחימה וכפו על הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לעצור: "הסיטואציה שלו רק הולכת ומחמירה בעיניי. בשבוע שעבר הייתה צריכה לעלות בבית הנבחרים הצעה דמוקרטית שתובעת מהנשיא לבוא לקונגרס כדי להמשיך את המלחמה כי עברו 60 יום. הרפובליקנים לא נתנו לה לעלות כי הם ידעו שהם הולכים להפסיד, כי היו רפובליקנים שעומדים להצביע נגד עמדת טראמפ".
הוא הוסיף כי "כל בית הנבחרים עומד לבחירות ואנשים לא רוצים לאבד את הכיסא שלהם. אף אחד לא מבין את המלחמה הזאת, ומעט מאוד תומכים בה גם בארה"ב וגם במפלגה הרפובליקנית. אז המציאות, גם אצל נשיא שמזלזל בקונגרס ונדמה שעושה מה שרוצה – המציאות הפוליטית כפתה את ידו של הנשיא טראמפ".
שלח העריך כי "ב־2028 טראמפ יהיה רעיל אצל שני הצדדים. לכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו פועלים להציג את עצמנו כמועילים לאינטרסים האמריקאים, כי אחרת עלול לקרות הדבר הכי בעייתי - וארה"ב תחזור למגמה שאפיינה את אובמה וטראמפ הראשון של בריחה מהמזרח התיכון".
"נמצאים בלבנון בצורה בעייתית של לחימה"
בהמשך, עבר שלח לנתח את השלכות המצב בשטח, והזהיר מפני הנטייה הישראלית להישאר בדרום לבנון ללא תוכנית סופית: "אנחנו נמצאים שם בצורה בעייתית ביותר של לחימה. חיילים שנמצאים שם חשופים לסכנות, והפעילות שלהם שם לא משיגה שום מטרה. אני לא רוצה לשים את זה על האמריקנים, אני רוצה לשים את זה על הנטייה הישראלית הקבועה, ובטח בסיטואציה הפוליטית והצבאית הנוכחית - לא להיות מסוגלים להפסיק לחימה שמיצתה את התועלת שלה".
עוד קבע כי "המחשבה על רצועת ביטחון בלבנון היא מתכון לאסון. אנחנו לא נשיג שם שום דבר, נאבד חיילים, ובסופו של דבר נימלט משם עם זנבנו בין הרגליים, בדיוק כפי שעשינו בשנת 2000. רצועת הביטחון הנוכחית היא בתנאים הרבה יותר בעייתיים מאשר רצועת הביטחון ההיא".
שלח חתם בהתרעה על מגמה מדאיגה בדעת הקהל הציבורית בישראל, כפי שעולה ממחקר חדש של ה־INSS: "הציבור מעריך את הישגי המלחמה פחות ופחות, הוא פסימי לגבי האפשרות להשיג עוד - אבל עדיין תומך בהמשך הלחימה, פשוט כי הוא לא יודע לעשות משהו אחר. זה דבר ממש מסוכן וממנו אנחנו צריכים להיגמל. צריכים מנהיגות שתיגמל מזה - ולצערי אני לא כל כך רואה אותה".