מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים ויכוח פוליטי ואסטרטגי סביב לוח הזמנים. בליכוד מסבירים כי מבחינת נתניהו, בהנחה שהולכים לבחירות מוקדמות ולא ממתינים למועד החוקי בסוף אוקטובר, נותר למעשה חלון אחד בלבד. "אם הולכים לבחירות - זה צריך להיות אחד בספטמבר", אמרו גורמים המעורים בשיחות. "ה-15 בספטמבר בעייתי מאוד בגלל ציבור גדול שטס לאומן".
דרעי ומפלגות חרדיות אחרות בחנו בשבועות האחרונים דווקא את האפשרות של בחירות ב-15 בספטמבר. מבחינתם, התאריך הזה מרחיק את מערכת הבחירות ככל האפשר מציון אירועי שבעה באוקטובר, וגם נותן למפלגות זמן נוסף להתארגנות פוליטית ופנים-מפלגתית.
נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מתי וכיצד תקודם הצעת החוק לפיזור הכנסת בוועדת הכנסת. במונחים פרוצדורליים, הקואליציה עוד לא מפעילה את מלוא כובד משקלה לקיצור ימיה של הכנסת ומועד הדיון בוועדה בחוק לפיזור הכנסת טרם נקבע. בפועל, זו הנקודה שבה הדיבורים אמורים להפוך למהלך פוליטי. מי שרוצה בחירות באחד בספטמבר צריך להתחיל להזיז את החוק במהירות. כל עיכוב בוועדה דוחק את המערכת אל ספטמבר המאוחר - או מחזיר לשולחן את אופציית אוקטובר.
העובדה שאין עדיין שם על השולחן לתפקיד כזה, ערב אפשרות של מערכת בחירות ובצל ההתפתחויות ביטחוניות מחזקת את התחושה שנתניהו מבקש קודם לסגור קצוות בלשכה ובמערכת הביטחונית. בפועל, נתניהו מנסה להחזיק יחד שני צרכים שלא בהכרח מסתדרים זה עם זה: בחירות בתזמון שנוח לליכוד, והשלמת שורה של מהלכים מדיניים, ביטחוניים ואישיים עוד לפני פיזור הכנסת.
בתוך הליכוד נשמעות בימים אלה עמדות שונות. חלק מהשרים וחברי הכנסת סבורים כי יש למהר לבחירות לפני החרפה נוספת במצב הביטחוני או הכלכלי, ואחרים מזהירים מפני מערכת בחירות שתתקיים בצמוד לציון שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר.
נכון לעכשיו, חרף הדיבורים הפומביים והלחצים מצד השותפות החרדיות, נתניהו עדיין אינו ממהר ללחוץ על הכפתור. השאלה שמעסיקה כעת את המערכת הפוליטית היא האם נתניהו באמת מכוון לבחירות באחד בספטמבר - או ממשיך למשוך זמן עד שיתברר איזה תאריך משרת אותו טוב יותר.
התרעות פיקוד העורף