בישראל עוקבים בימים האחרונים בדריכות גוברת אחר מה שמוגדר במערכת המדינית כ"עליית מדרגה אירופית" נגד ההתנחלויות. הגינויים והצהרות המדיניות מקבלים כעת ממד מעשי יותר: ניסיון לקדם צעדי סחר והגבלות כלכליות על יבוא מיהודה ושומרון. הדריכות בירושלים גברה במיוחד אחרי סדרת מהלכים מהימים האחרונים, בהם אישור החוק האירי לאיסור ייבוא מההתנחלויות, ההתקדמות בהולנד לעבר איסור סחר דומה, והלחץ שמפעילות צרפת ושוודיה על הנציבות האירופית לקדם צעדים כלל-אירופיים.
לקראת השיחות המדיניות שצפויות להתקיים בין גורמים ישראליים לנציגים אירופים, במשרד החוץ ובמשרד הכלכלה מזהים מגמה מטרידה: אירופה מתרחקת ממדיניות של הבחנה בין ישראל לבין ההתנחלויות, ומתקרבת למדיניות של לחץ כלכלי פעיל.
המהלך האירי, שאושר השבוע, נחשב בישראל לנקודת המפנה המשמעותית ביותר עד כה מכיוון שמדובר בחקיקה מעשית. ממשלת אירלנד אישרה השבוע את נוסח החוק החדש שיאסור יבוא סחורות מההתנחלויות, תחת השם: החוק לאיסור יבוא סחורות מההתנחלויות הישראליות, 2026. לפי לוח הזמנים שהציגה הממשלה האירית, החוק אמור לעבור בפרלמנט עד אמצע חודש יולי.
למרות ההצהרות הדרמטיות, מבחינה כלכלית היקף הייבוא הישיר מההתנחלויות לאירלנד נמוך מאוד, כ-200 אלף אירו בלבד בשנה, רובם תוצרת חקלאית. בישראל, עם זאת, מתייחסים למהלך בעיקר כאל איתות מדיני. החשש הוא מתקדים שיתגלגל למדינות נוספות. המהלך כבר נתקל בהתנגדות מצד ישראל, מחוקקים אמריקנים וקבוצות עסקיות, שמזהירים מפגיעה ביחסי אירלנד-ארה"ב ובחברות רב-לאומיות הפועלות באירלנד.
ברקע למהלכים האחרונים עומד גם הלחץ שמפעילות צרפת ושוודיה על הנציבות האירופית. שתי המדינות הגישו מסמך משותף הקורא לבחון צעדים חדשים נגד סחר עם ההתנחלויות. לפי המסמך, שאושר גם בהודעות רשמיות של ממשלת שוודיה, המדינות דורשות לבחון שורת צעדים: מכסים מוגברים על מוצרים שמקורם בהתנחלויות, מנגנוני פיקוח והחמרת בדיקות המכס, חיוב תעודות יצוא פלסטיניות עבור סחורות שמקורן מעבר לקו הירוק - ואף אפשרות להגבלות יבוא רחבות יותר בעתיד.
בשוודיה מגדירים את מסלול המכסים כצעד הריאלי ביותר בשלב זה, שכן איסור יבוא כלל-אירופי מלא צפוי להיתקל בקשיים פוליטיים ומשפטיים גדולים יותר.
במערכת המדינית מזהים גם שינוי רחב יותר בגישת אירופה לסוגיית ההתנחלויות. רק לפני ימים אחדים פרסמו בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד הודעה חריגה שבה קראו לישראל לעצור את הרחבת ההתנחלויות והזהירו חברות בינלאומיות מהשתתפות בפרויקטים מעבר לקו הירוק - במיוחד באזור E1. ההודעה כללה אזהרות מפני "סיכונים משפטיים ותדמיתיים" לחברות שיפעלו באזורים הללו.
לכך מצטרפת החלטת שרי החוץ של האיחוד האירופי מ-11 במאי לקדם סנקציות נגד שלושה מתנחלים וארבעה ארגוני מתנחלים אלימים - החלטה שהתאפשרה לאחר שהחסימה ההונגרית הוסרה. בישראל רואים במהלך הזה עוד חוליה בשרשרת: הצהרות וגינויים, אחריהם סנקציות אישיות, אזהרות עסקיות, מגבלות מכס וחקיקה לאומית.
עד לאחרונה התמקד האיחוד האירופי בעיקר בצעדי הבחנה וסימון. כבר כיום, חשוב להדגיש, מוצרים מההתנחלויות אינם זכאים להטבות המכס של הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי. האיחוד מפעיל מנגנון שמבדיל בין תוצרת ישראלית לבין תוצרת מההתנחלויות באמצעות סימון אזורי ייצור ומיקוד. כעת מבקשות כמה מדינות באירופה להרחיב את המדיניות הזאת לצעדים מסחריים חריפים יותר.
עם זאת, נכון לעכשיו אין עדיין החלטה רשמית של האיחוד האירופי על חרם או מכסים חדשים. כל מהלך כלל-אירופי ידרוש הליך מורכב ואישור פוליטי בין המדינות החברות, ולא בטוח שיזכה לתמיכה מלאה. גרמניה ואיטליה, למשל, אמנם מבקרות את מדיניות ההתנחלויות, אך אינן מזוהות בשלב זה עם הדרישות הקיצוניות ביותר שמקדמות אירלנד, צרפת ושוודיה.
אלא שבישראל חוששים פחות מהחלטה אחת דרמטית בבריסל - ויותר מתהליך מצטבר. בירושלים חוששים שהמהלכים שאושרו או קודמו בימים האחרונים יהפכו לתחילתו של גל אירופי רחב יותר של חקיקות לאומיות, מגבלות יבוא וסנקציות סחר מול ההתנחלויות. "האירופים אולי לא יקראו לזה חרם", אמר גורם ישראלי המעורה בפרטים, "אבל מבחינת המשמעות הכלכלית והמדינית - לשם זה הולך".
התרעות פיקוד העורף