מחר (שני) ימלאו שמונה שנים בדיוק מאז עלה ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, לשלטון, ונראה כי השסע הפוליטי במדינה עמוק מאי פעם. בטור דעה נוקב שפורסם בעיתון הספרדי "אל מונדו", נטען כי סנצ'ס "כבר לא מושל בספרד, אלא מנהל את השיתוק המוסדי שלה", תוך שהוא מכפיף את האינטרסים של המדינה להישרדותו הפוליטית והאישית. לפי הדיווח, החששות הכבדים ביותר שליוו את כניסתו של סנצ'ס לתפקיד מתממשים כעת במלואם. "אל מונדו" מצביע על שורת פרשות המעיבות על ממשלתו, ביניהן ההתפתחויות סביב המשפט נגד שר התחבורה לשעבר חוסה לואיס אבאלס, וכן הצרות המשפטיות האפשריות המרחפות מעל רעייתו של ראש הממשלה, בגוניה גומס. כותב הטור מדגיש כי סנצ'ס הסיר כל עכבה מוסרית, והפך את פגיעותו המשפחתית והאישית לאתגר ישיר נגד מוסדות המדינה והפרדת הרשויות. בזירה הפוליטית, מנהיג האופוזיציה אלברטו נונייס פייחו עבר מהתנגדות מוחלטת להצעת אי-אמון, לנכונות מוצהרת לעשות "כל שניתן כדי להחליף את הממשלה". עם זאת, ב"אל מונדו" מציינים כי המהלך צפוי להיתקל בקשיים, שכן המפלגות הבדלניות לא ימהרו לתמוך בו. המפלגות הללו שבויות ב"היגיון הבינארי" שסנצ'ס כופה עליהן: הבחירה בין הברית עמו לבין חזרה לשלטון ימין בשילוב מפלגת "ווקס". השיתוק השלטוני גובה מחיר כלכלי כבד מהאזרחים. בעוד שסנצ'ס מתגאה בכלכלה איתנה ובעליית שכר של 23% מאז 2018, הנתונים בשטח מוכיחים אחרת. העיתון מצטט את מועצת הכלכלה והחברה של ספרד, שמצאה כי השכר הריאלי נטו ירד למעשה ב-0.5% באותה תקופה. העלייה הדרמטית במחירי הדיור ויוקר המחיה מחקה כל שיפור כלכלי, וניתקה את הקשר הישיר שבין צמיחה לרווחת האזרח. בסיכומו של דבר, ספרד מוצאת את עצמה שקועה בפסיכודרמה הפוליטית של מנהיגה. בעוד המדינה חייבת להתמודד עם אתגרים אדירים כמו הסדר העולמי החדש, המשבר הדמוגרפי ומהפכת הבינה המלאכותית - היא נותרת ללא מדיניות לאומית אסטרטגית, שבויה בידיו של ראש ממשלה מבוצר שאינו מסוגל להעביר תקציב מדינה שלם.