כספית הדגיש כי "הרצון שלהם (חיזבאללה) נשאר, המוטיבציה שלהם נשארת והמסקנה היחידה שעולה כדי להפיק לקחים - אסור לתת להם להתעצם, אסור להכיל ואסור להאכיל. כל אירוע כזה צריך להיגמר בהסכם מדיני יציב כמו השלום עם מצרים, כמו השלום עם ירדן, כמו הסכמי אברהם. מה שאני חושב שעושים בבופור זה מעבירים את הזמן כדי לפנות מקום לעוד זמן - הכול תלוי בטראמפ".
מגל ניתח את המצב מול חיזבאללה מנקודת מבטו: "המצב האמיתי בלבנון הוא שאנחנו קורעים להם את הצורה. נכון יש לנו נפגעים, כל אחד הוא אסון, אבל אנחנו משמידים אותם ומחריבים להם ציוויליזיציה שלמה בלבנון, מוחקים להם ערים שלמות שם, כמו שעשינו בעזה, מחסלים שם אלפי מחבלים, כותשים אותם, הם במצוקה גדולה ומה אתם משמיעים כל היום? בכי ונהי וטוענים שנפלנו למלכודת. איזו מלכודת? לסגת מהרצועה? מה אתם כל היום בבכי? סוף סוף משנים את התמונה".
עוד קרא מגל להרחיב את ההתיישבות היהודית מעבר לגבולות ישראל: "נכון שהיה צריך להתיישב בכפרים האלה בלבנון ולא להחריב אותם. כתוב במפורש 'ערים אשר אתה לא בנית', אתה צריך להתיישב במקומות האלה, במקום להתיישב אנחנו הורסים אותם וחבל היה אפשר להתיישב בכפרים האלה ולהחליף את השם".
מגל פירט: "בעייתא א-שעב היה אפשר להחליף את השם 'איילת בוא השחר'. היו מוצאים איזשהו שם, יושבים, מיישבים חרדים, עושים כפרים חדשים בדרום לבנון ועזה. מה נפלנו למלכודת אסטרטגית? בגלל הרחפנים? מה האירוע? אתם עושים אותו גלגול כמו במלחמת לבנון, הטרפתם מדינה שלמה וברחנו מלבנון. מה יצא מהבריחה הזו? מה יצא מהבריחה ברצועת עזה? מה עשיתם? המציאות חוזרת על עצמה והבריחות חוזרות על עצמן. גם הבריחות חוזרות על עצמן. יש לכם משהו להציע חוץ מבכי ונהי?".
כספית הביע את דעתו על המצב: "אנחנו במלכוד. לא בכי ולא נהי. הנרמול שלכם את ה'הותר לפרסום' הוא גם דבר די מטורף. פעם חיי אדם היו חשובים לנו. אנחנו קוברים כבר 14-13 לוחמים שבה הם עושים מה שהם רוצים ואנחנו לא יכולים לפגוע בדברים הכואבים. זה תחת מנהיגותו של אתה יודע מי. אתה משווה בין ישראל לחיזבאללה? אין פה יחסי כוחות, הם ארגון טרור. הניצחון בעימותים האלה, נמדד באם האויב עומד על הרגליים וחוזר להתעצם, והתשובה כרגע היא כן".