בהמשך הציג כהן תרחיש שלפיו מאזן הכוחות באופוזיציה עשוי להשתנות במהירות, אם איזנקוט ימשיך להתחזק מול בנט. "יש תסריט שאיזנקוט ובנט מתיישרים בכמות המנדטים עוד שבועיים או שלושה. ההערכה שלי שאני אקח עליה סוג של סיכון היא שבנקודה כלשהי בזמן, אם בנט לא יעבור תחת איזנקוט ויקבל את מלכותו, יאיר לפיד עם הכסף והמנדטים שלו, יעבור ויצמד לאיזנקוט".
כבל הסכים עם עצם הכיוון, אך העריך כי המהלך לא בהכרח יבשיל בפועל. "אני אוהב לתת הערכות משוגעות כאלה אבל אני לא חושב שזה יקרה למרות שיאיר לפיד ירצה להגיד 'זה מה שהייתי צריך לעשות מלכתחילה'. אני לא חושב שזה מה שיהיה. אם יאיר לפיד יחבור לאיזנקוט זה עלול לייצר פגיעה באיזנקוט. החיבור הטבעי ביותר היה איזנקוט ויאיר לפיד, זה החיבור הכי נכון שהיה צריך לעשות מלכתחילה. זה הדרבי - בנט ולפיד נגד איזנקוט וליברמן. לצערי גוש השינוי עדיין עסוק בלעשות עיתונות צהובה בדרבי במקום למצוא את הדרך המשותפת לשנות את המנהיגות הפוליטית בישראל".
"אנשים רבים מצביעים ברגליים"
"כבר לאחר האיחוד ראינו שהשלם, שהיה בסקר הראשון לאחריו על 27 מנדטים, היה קטן מסכום חלקיו - 31 מנדטים. אבל לפעמים זו נקודת התחלה, שאחריה מגיעה העלייה. במקרה הזה, זה לא קרה ובינתיים, המגמה היא הפוכה", מסביר ד"ר לזר, "בגלל שאין מעבר קולות מגוש לגוש, המאוכזבים מהאיחוד מוצאים מפלט במפלגה אחרת בתוך הגוש, ובמקרה הזה, אצל גדי איזנקוט".
לדבריו, האיחוד בין בנט ללפיד היה אמור ליצור את המפלגה הגדולה ביותר ובכך ליצור אפקט בדעת הקהל ובנוסף למשוך מתלבטים, בעיקר מאוכזבי ליכוד מ"הימין הרך", אלא שבפועל שני התרחישים לא קרו בינתיים. "האיחוד לא יצר בינתיים מפלגה שתוביל בפער משמעותי על הליכוד וגם היא לא מהווה מוקד משיכה לאנשי 'ימין רך', כנראה בגלל הדימוי השמאלני שנוצר ללפיד", הוא מעריך.