נתניהו רוצה אוקטובר, החרדים רוצים ספטמבר: הקרב על הבחירות נפתח

הכנסת צפויה לאשר בקריאה ראשונה את החוק לפיזורה, אך מועד הבחירות עדיין לא נקבע. בליכוד ובמפלגות החרדיות נאבקים על התאריך ועל מה שהממשלה תספיק לקדם עד הפיזור הסופי

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ועדת הכנסת אישרה הבוקר את הצעת החוק, שצפויה לעלות בהמשך היום למליאת הכנסת לקריאה ראשונה. בנוסח הנוכחי נקבע כי הבחירות יתקיימו בטווח שבין 8 בספטמבר ל-20 באוקטובר. התאריך הסופי טרם הוכרע וצפוי להיקבע רק לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לאחר משא ומתן פוליטי בין הסיעות.

הוויכוח על לוח השנה משקף מאבק פוליטי מהותי. ביהדות התורה ובחלקים מש"ס מעוניינים בבחירות מוקדמות ככל האפשר, כבר ב-8 או ב-15 בספטמבר. מבחינתם, משבר חוק הגיוס הגיע לנקודת אל-חזור, והם אינם רואים עוד טעם בדחיית הבחירות. בליכוד, לעומת זאת, מעדיפים למצות את מלוא פרק הזמן האפשרי ולהרחיק את מועד הבחירות ככל שניתן, עד לאזור 20 באוקטובר.

בסביבת ראש הממשלה סבורים כי כל שבוע נוסף עשוי להיות בעל משמעות פוליטית. הזמן הנוסף עשוי לאפשר לקדם מהלכים חקיקתיים, להשלים מינויים, לנסות לשקם את היחסים עם השותפות החרדיות ואולי אף לשפר את מצבה של המפלגה בסקרים לקראת פתיחת הקמפיין.

המציאות הפוליטית הנוכחית מורכבת בהרבה. משבר הגיוס שפרץ בשנה האחרונה שינה את מערכת היחסים בין הליכוד לבין יהדות התורה. בכירים חרדים כבר אינם משתמשים כמעט במונח "גוש הימין" בשיחות סגורות, וטוענים כי כל עוד סוגיית הגיוס אינה מוסדרת - המחויבות הפוליטית הישנה נשחקה באופן משמעותי.

המתח הזה בא לידי ביטוי גם בדיוני הפיזור. בעבר היה ניתן להניח כי החרדים יתאמו כל מהלך עם נתניהו. הפעם ניכר כי הם פועלים מתוך מערכת שיקולים עצמאית יותר. לכן גם שאלת התאריך הפכה לסמל של מאבק הכוח בין הליכוד לבין שותפיו לשעבר.

לצד השיקולים הפוליטיים, הוצגו בדיון גם שיקולים מעשיים. מזכיר הכנסת התריע מפני הקשיים שיוצרים חלק מהמועדים שנבחנים. אם הבחירות יתקיימו ב-8 בספטמבר, ישיבת הפתיחה של הכנסת החדשה עלולה להתקיים יום אחד בלבד אחרי יום הכיפורים. אם ייבחר מועד של 15 בספטמבר, ישיבת הפתיחה צפויה ליפול בחול המועד סוכות.

במקביל, הקואליציה מנסה לנצל את חלון הזמן שנותר. במערכת הפוליטית מעריכים כי בשבועות הקרובים ייעשה ניסיון לקדם שורה של חוקים ומהלכים שמוגדרים בליכוד ובמפלגות הקואליציה כבעלי חשיבות גבוהה. בין היתר מדובר ביוזמות הנוגעות למערכת המשפט, לתחום התקשורת ולנושאים נוספים שהממשלה מבקשת להספיק לקדם לפני פיזור סופי של הכנסת.

גם עצם האופן שבו נולד חוק הפיזור מלמד על המאבק הפוליטי המתנהל מאחורי הקלעים. ראשי הקואליציה בחרו להגיש בעצמם את הצעת החוק, במקום להותיר את היוזמה בידי האופוזיציה, במטרה לשמור את השליטה בתהליך בידיים של הקואליציה ולא לאפשר לאופוזיציה לייצר תמונת ניצחון פוליטית.

בשלב זה, עצם הקדמת הבחירות כבר אינה עומדת במרכז הוויכוח. השחקנים הפוליטיים פועלים מתוך הנחה שהכנסת נמצאת בדרכה לסיום כהונתה. השאלות שנותרו פתוחות הן כמה זמן עוד תחזיק הממשלה, איזה תאריך ייקבע לבחירות, ומה יספיקו המפלגות להשיג בתקופת הביניים.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
חרדים
/
פיזור הכנסת
/
אופיר כץ
/
בחירות 2026
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף