מנגד ניצב ספדה, סנאטור ותיק ואחד מבעלי בריתו הקרובים ביותר של פטרו. בישראל רואים בו ממשיך דרכו המדיני והאידיאולוגי של הנשיא המכהן, שנחשב בשנה האחרונה לאחד המבקרים החריפים ביותר של ישראל בעולם. במבט הישראלי, ספדה מגיע מרקע פוליטי שמאלי עמוק, והוא מזוהה עם המחנה שהוביל את הקו האנטי-ישראלי והאנטי-אמריקאי של פטרו.
בישראל עוקבים בעניין אחר המרוץ. מבחינת ישראל, הפער בין שני המועמדים בכל הנוגע לישראל הוא פער מהותי מאוד, הרבה מעבר להבדלי סגנון או רטוריקה. בישראל סבורים כי ספדה הוא מועמד שמאל קיצוני בעל עמדות אנטי-ישראליות מובהקות, גם אם סגנונו עשוי להיות מעודן יותר מזה של פטרו. מנגד, דה לה אספרייה נחשב למועמד פרו-ישראלי המזוהה עם המחנה הפוליטי המסורתי שבמשך עשרות שנים ראה בארצות הברית ובישראל בעלות ברית טבעיות.
בישראל מעריכים כי ניצחון של דה לה אספרייה עשוי להוביל לשיקום מהיר של היחסים בין המדינות. במבט הישראלי, היחסים בין ישראל לקולומביה היו במשך שנים מצוינים, והמשבר הנוכחי מזוהה במידה רבה עם פטרו. ההערכה היא שאם תקום בבוגוטה ממשלה ידידותית יותר, היחסים יוכלו לחזור במהירות למסלול.
המשבר שעליו מדברים בירושלים החל לאחר מתקפת 7 באוקטובר. פטרו החריף בהדרגה את הביקורת על ישראל, האשים אותה בפשעי מלחמה, השווה בין פעולותיה לבין מעשי משטרים אפלים בהיסטוריה, ולבסוף הוביל לצינון חסר תקדים ביחסים בין המדינות. במקביל פעל לביטול הסכם הסחר החופשי עם ישראל - מהלך שעדיין לא נכנס לתוקף באופן סופי בשל הליכים משפטיים ופנימיים בקולומביה.
ההערכה היא כי ניצחון של דה לה אספרייה עשוי להביא לביטול ההחלטה על ביטול ההסכם ולפתיחת דף חדש ביחסים הכלכליים, הביטחוניים והמדיניים. לעומת זאת, ניצחון של ספדה צפוי להוביל להמשך הקו של פטרו ואולי אף להעמיק את המשבר.
בישראל רואים בתזוזה הפוליטית הזו בעיקר תהליך פנימי של מדינות היבשת, ולא תופעה שנולדה סביב ישראל. ועדיין, במקרים רבים התוצאה עשויה להיטיב גם עם היחסים עם ישראל ועם ארצות הברית. בישראל מציינים גם נקודה נוספת שלדבריהם זוכה לעיתים לפחות תשומת לב: היחס לישראל בקולומביה אינו מוגבל רק למערכת היחסים בין שתי הממשלות.
בקולומביה קיימות קהילות נוצריות אוונגליסטיות גדולות, שעבורן התמיכה בישראל היא חלק מתפיסת עולם דתית ואידיאולוגית. לצד זאת, בקרב חלקים מהימין והמרכז ביבשת ישראל נתפסת כסמל של דמוקרטיה, כלכלה חופשית, חדשנות, טכנולוגיה וחיבור למערב.
מנקודת מבט ישראלית, הדיון המקומי בישראל נוטה לראות את היחס לישראל בעולם בעיקר דרך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל באמריקה הלטינית התמונה רחבה יותר. עבור רבים באזור, ישראל מסמלת מערך שלם של ערכים ותפיסות עולם, ולא רק את המלחמה בעזה או את הסוגיה הפלסטינית.
באותה מידה, במבט הישראלי, העובדה שישראל נתפסת כסמל מערבי מובהק הופכת אותה גם ליעד עבור מחנות אנטי-מערביים, אנטי-קפיטליסטיים ופוסט-לאומיים. לכן היחס לישראל באמריקה הלטינית אינו נגזר רק מהמלחמה בעזה, אלא גם ממאבקים פנימיים עמוקים על זהות, כלכלה, לאומיות, דמוקרטיה והיחס לארצות הברית.
בקולומביה פועלים עדיין ארגוני גרילה חמושים באזורים שונים של המדינה, ובהם קבוצות שלא הצטרפו לתהליכי השלום. קיימות הערכות שלפיהן באזורים מסוימים עשויה להתעורר גם שאלה באיזו מידה קבוצות כאלה מסוגלות להשפיע על ההצבעה, להפעיל לחץ על אוכלוסייה מקומית או לשנות דפוסי הצבעה. לכך מצטרפת מערכת פוליטית מקוטבת מאוד, ומחנה שמאל של פטרו וספדה שנותר בעל בסיס תמיכה רחב ומשמעותי.
נוסף על כך, ספדה ואנשיו עדיין לא קיבלו באופן מלא את התוצאות המקדמיות, וטענו לאפשרות של חריגות בחלק מהקלפיות. גם פטרו הטיל ספק בתוצאות, אך לפי הדיווחים עד כה לא הוצגו ראיות פומביות משמעותיות לטענות הללו. לכן, למרות ההערכות כי תוצאות הסיבוב הראשון יצרו הזדמנות לשינוי מגמה ביחסים בין המדינות, ההכרעה האמיתית תגיע רק בעוד שלושה שבועות.
עד אז, הבחירות בקולומביה צפויות להישאר אחת ממערכות הבחירות המשמעותיות ביותר מחוץ למזרח התיכון מבחינת יחסי ישראל ואמריקה הלטינית - מערכת בחירות שעשויה לקבוע לא רק את עתיד היחסים עם קולומביה, אלא גם את כיוונה הרחב יותר של אמריקה הלטינית בשנים הקרובות.
התרעות פיקוד העורף