זהו גם מוקד העימות הפוליטי והמשפטי סביב ההצעה: החרדים מבקשים לייצר מסלול חוקתי שיעגן את מעמד בני הישיבות, לאחר שבג"ץ קבע כי בהיעדר מסגרת חוקית אין למדינה סמכות להימנע מגיוסם הגורף של תלמידי הישיבות, וגם לא להמשיך לממן מוסדות שתלמידיהם אינם מתגייסים. מבחינת המפלגות החרדיות, חוק היסוד נועד להעביר את מרכז הכובד בחזרה מהיועצת המשפטית ומבג"ץ אל הכנסת והקואליציה.
ביהדות התורה ובש"ס טוענים כי נתניהו התחייב להסדיר את מעמד לומדי התורה, אך בפועל משך זמן ולא סיפק פתרון. בליכוד חוששים מהמחיר הציבורי והפוליטי של קידום החוק בזמן מלחמה, כשסוגיית השוויון בנטל טעונה במיוחד, וכשמשפחות רבות נושאות בעול שירות מילואים ממושך.
בכנסת מעריכים כי גם אם החוק יעבור בקריאה טרומית, הדרך להשלמתו תהיה קשה. ההתנגדות צפויה להגיע מהאופוזיציה, מגורמים משפטיים וגם מחלקים בקואליציה שאינם מעוניינים להצטייר כמי שמעניקים פטור גורף מגיוס. החרדים, מצדם, מאותתים הפעם כי מבחינתם מדובר בתנאי להמשך תפקוד הקואליציה, בזמן שנותר לה עד היציאה הרשמית לבחירות.
התרעות פיקוד העורף