בקואליציה ובייחוד - בסביבת נתניהו, היו רוצים להגיע להצבעה כשהשורות סגורות מאחורי ראבילו, ובאופוזיציה מנסים לרכז את הכוח סביב אלרון. אלא שבכנסת, ובעיקר בהצבעה חשאית, משמעת סיעתית היא רק נקודת פתיחה. החשש מעריקים, הלחצים האישיים והמגעים של הרגע האחרון הפכו את המרוץ לאחד הבלתי צפויים של הכנסת הנוכחית.
היום הודיעה סיעת הציונות הדתית רשמית כי תתמוך בראבילו. בכך הצטרפה לעוצמה יהודית, שאנשיה אומרים כי יצביעו עבורו. גם בש"ס מעריכים כי הסיעה תתמוך בראבילו. ועדיין, מאחורי הצהרות התמיכה מסתתרת דרמה פוליטית שעלולה להתברר כמכריעה.
במרכזה עומד יו"ר דגל התורה, משה גפני. בישיבת הסיעה שהתקיימה אתמול ( יום ב') , הבהיר גפני כי תמיכת דגל התורה בראבילו אינה מונחת בכיסו של איש. לפי גורמים בדגל התורה, גפני העביר לליכוד מסר חד שכלל גם תנאי: רוצים את קולות דגל התורה לראבילו? ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס יצטרך להסיר את מועמדותו לנציג הקואליציה בוועדה למינוי דיינים.
יצוין כי הבחירה לנציג הקואליציה בוועדה למינוי דיינים מתקיימת בסמיכות לבחירת מבקר המדינה, ובמערכת הפוליטית מתייחסים לשתי ההצבעות כחלק מאותה מערכת איזונים בין המפלגות החרדיות. בש"ס, בשלב זה, לא ממהרים להיענות. גורמים במפלגה אומרים כי סוגיית הסרת מועמדותו של מלכיאלי כלל לא עלתה לדיון בסיעה, כי אין לחץ עליו לפרוש - וכי הוא אינו מתכוון להסיר את מועמדותו.
בדגל התורה פירשו את הדברים כאיתות שלילי במיוחד. גורמים במפלגה אומרים כי אם זו עמדת ש"ס, התמיכה בראבילו אינה מובטחת, ובמצב כזה חברי הכנסת של דגל התורה עשויים להצביע לאלרון. גם בתוך אגודת ישראל התמונה רחוקה מלהיות סגורה. ההערכה היא שלפחות שני חברי כנסת מהמפלגה עשויים לתמוך באלרון. בצירוף ההערכות על ארבעה-חמישה חברי כנסת בליכוד שעשויים לסטות ולהצביע ליוסף אלרון, מדובר כבר בתרחיש שמדאיג מאוד את סביבת נתניהו - בעיקר אם לא יימצאו באופוזיציה חברי כנסת שיצביעו בסופו של דבר לראבילו.
בליכוד עצמו קיימת מתיחות. נתניהו התגייס באופן אישי לקידום מועמדותו של ראבילו, אך ישנם חברי כנסת במפלגה שמעדיפים את אלרון. חלקם רואים בו מועמד בעל ניסיון ציבורי ושיפוטי עשיר יותר, ואחרים סבורים כי בחירת עורך דינו האישי של ראש הממשלה לתפקיד המבקר תיצור בעיית מראית עין משמעותית.
על רקע החשש מעריקה, גורמים בקואליציה מתארים עבודה פרטנית ממש שנעשית בימים האחרונים : שיחות אישיות, בדיקת התחייבויות וניסיון "לסגור" חברי כנסת אחד-אחד לפני הכניסה למליאה. המסר המרכזי שמועבר להם הוא שבחירת ראבילו תהיה ניצחון פוליטי ומורלי למחנה הימין; כישלון בבחירתו יירשם כמפלה אישית לנתניהו.
מקורבי נתניהו וגורמים נוספים בליכוד שפועלים לגבש רוב לראבילו , מנסים בימים האחרונים להוציא את הדיון מהמסגרת הצרה של הקרבה לנתניהו. בשיחות עם חברי כנסת הוא מוצג כמבקר מדינה מאוזן, אנושי ולא רודפני; כזה שלא יחפש עימותים לשם עימותים, אלא יידע לראות את כלל הצדדים ולייצר ביקורת בונה. הם מזכירים גם את אביחי מנדלבליט ואת מתניהו אנגלמן: שניהם הוצגו בתחילת דרכם כבעלי זיקה למחנה נתניהו, ובכל זאת, טוענים התומכים, בעלי תפקידים ממלכתיים נוטים לשמור על עצמאותם ועל שמם המקצועי.
באופוזיציה, ובעיקר בשמאל, עיקר המאמץ הוא למנוע את בחירתו של ראבילו, שנתפס כמינוי בעייתי במיוחד בשל קרבתו האישית והמקצועית לנתניהו. התמיכה באלרון נשענת במידה רבה גם על ההתנגדות הזו. גם אלרון עצמו פעיל בימים האחרונים. לפי גורמים פוליטיים, הוא מקיים שיחות עם חברי כנסת, ובהן מדגיש בין היתר את הרקע האישי שלו ואת שאלת הייצוג המזרחי בצמרת המשפטית.
בשיחות עם גורמים בש"ס, לפי גורמים המעורים בפרטים, אלרון מדגיש את סיפור חייו ואת חשיבות הייצוג. מנגד, יש מי שמזהירים בש"ס שלא להפוך את שאלת המוצא לשיקול המרכזי: דווקא מפלגה שנאבקה שנים נגד אפליה ושיקולים זרים בקידום בני עדות המזרח לא תרצה להיתפס כמי שמקדמת מועמד רק בשל מוצאו.
גם אחרי מאמצי הגיוס של לשכת ראש הממשלה, הצהרות התמיכה של מרבית סיעות הקואליציה והלחצים הכבדים של היממה האחרונה, במערכת הפוליטית מתקשים היום להצביע על פייבוריט ברור. מחר, מאחורי הפרגוד בכנסת, יוכרע לא רק מי יהיה מבקר המדינה הבא. זו תהיה גם הצבעת מבחן לנתניהו, לקואליציה וליחסים המתוחים בין מרכיביה.