בפתח השיחה נשאל שטייניץ על המערכה מול חיזבאללה ועל הדרך שבה ישראל צריכה לפעול כדי לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הצפון. לדבריו, אין פתרון מהיר או נקודתי שיוכל לסיים את האיום הנשקף מלבנון. "אין פתרונות קסם במלחמה. אני לא אומר שמדינת ישראל צריכה להישאר שם לאורך זמן. אני חושב שמה שמדינת ישראל צריכה לשקול, מוקדם או מאוחר, זה כניסה רחבה בהרבה ללבנון, כדי להביא באמת סיום למצב שבו השכנה הצפונית שלנו נשלטת על ידי איראן באמצעות חיזבאללה".
התמודדות עם איום הרחפנים
"הכלים האלו הם משהו גדול מאוד", הסביר שטייניץ. "אנחנו רואים את זה גם בשדות הקרב בין אוקראינה לרוסיה, וזה עכשיו מגיע אלינו בעוצמות הולכות וגוברות. הבעיה העיקרית היא גילוי. ברגע שאנחנו מגלים את הרחפנים, אנחנו מפילים אותם באחוזים גבוהים מאוד של שמונים עד תשעים אחוז. אנחנו צריכים להשתפר בעתיד ולשאוף להתקרב למאה אחוז של הפלה ברגע שיש גילוי".
שטייניץ הרחיב על הקושי הטכנולוגי שמציבים הרחפנים בפני מערכות הביטחון, והסביר מדוע הזיהוי שלהם מורכב בהרבה מאיומים אוויריים אחרים. "הרחפנים האלה מאוד קטנים, יש להם מנועים חשמליים, אז הם לא כל כך רועשים. אתה שומע אותם רק כשהם במרחק חמישים או מאה מטר ממך, בתנאי שאין רעש בסביבה. הם עשויים מפלסטיק ולא רואים אותם במכ"ם".
בהמשך התייחס שטייניץ גם לאפשרות שארגוני טרור בזירות נוספות, ובהן יהודה ושומרון ועזה, יאמצו את השימוש ברחפנים כאמצעי תקיפה. "אני יוצא מתוך הנחה שארגוני טרור בעזה או ביו"ש יכולים גם להשתמש בהם, אני מעריך שזו התפתחות שעשויה להגיע אלינו במהרה. זו התפתחות קשה. יש אמצעים להתגונן מפני רחפנים וליירט אותם, אך גם אם אתה מיירט את רובם, עשרת האחוזים הנוספים יכולים לגרום נזק נורא בגלל רמות הדיוק שלהם", ציין.
"החלטה שהיא כולה חרפה"
לצד הביקורת על צרפת, שטייניץ הדגיש כי התעשיות הביטחוניות הישראליות אינן נחלשות כתוצאה מהמהלך, אלא להפך - לדבריו, הן נמצאות בתקופה של צמיחה משמעותית בזכות הביקוש העולמי למערכות נשק ישראליות.
"אנחנו לא מזמינים מהם כלום והם לא מזמינים מאיתנו. הוצגו הנתונים המסכמים של הייצוא לשנת 2025, ויש זינוק של שלושים אחוז. ישראל רק מרוויחה, כי ככל שאנחנו מייצאים יותר מערכות נשק, אנחנו מקבלים תקבולים עצומים שמאפשרים לנו להוזיל מחירים לצה"ל ולפתח את הדורות הבאים של מערכות ההגנה".
התרעות פיקוד העורף