אני ידוע כאחד המבקרים הכי חריפים של נתניהו וממשלת החורבן הארורה הזו, אבל: כל מי שדרש לתקוף בדאחיה, שלא יבוא עכשיו בטענות שאיראן הגיבה. זה האירוע. תוקפים, חוטפים. ואחרי שאמרתי את זה, כמה עצוב שאחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, אחרי שהכרזנו על ניצחון כמה פעמים, שלא לומר "ניצחון מוחלט", בסוף איראן היא זו שנותנת מכת פתיחה בסבב 3, ולא ישראל. ושאחרי אין ספור איומים והצהרות ושבועות ארוכים של כתישה בצפון, התקיפה בדאחיה היתה "מדודה", משהו שמקביל לתקיפת הדיונות בעזה בשנות נתניהו הארוכות טרום שבעה באוקטובר. וזה עוד לא הכול: מי שמפריט את הביטחון הלאומי ומפקיד אותו בידיים של נשיא זר, מי שמערב נשיא זר בנושאים ריבוניים כמו הליך פלילי, שלא יבוא אחר כך בטענות שכל תזוזה, כל תקיפה, כל תגובה שלנו, בנושאים של ביטחוננו, זקוקה לאישור מראש של אותו נשיא זר. זו עסקת חבילה. בניגוד למה שנתניהו מורגל, אצל טראמפ אי אפשר לקום מהשולחן בלי לשלם על הארוחה.
התרעות פיקוד העורף