מאחורי השינוי עומד, בין היתר, לחץ שהפעיל יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ'. בקואליציה אומרים כי סמוטריץ' הבהיר להנהלת הקואליציה שסיעתו לא תאפשר לקדם חוק שישווה את מעמדם ותנאיהם של מי שאינם משרתים בצה"ל לאלה של המשרתים. העמדה הזאת זכתה לתמיכה גם מצד שרים וחברי כנסת בליכוד, שחלקם הביעו הסתייגויות כבר בימים האחרונים.
הסערה הציבורית התמקדה בעיקר בנוסח המקורי של ההצעה, שכלל שני סעיפים בלבד. הסעיף הראשון קבע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי, ואילו הסעיף השני העניק מעמד מיוחד ללומדי תורה וקבע כי מי שמתמסרים ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי.
לדבריו, "בלעדי המטרה הזו, לסיעות החרדיות אין שום אינטרס לקדם את החוק מלכתחילה. לכן, מחיקת כמה מילים מהנוסח כדי לטעון ל'הישג' היא לא רק יריקה בפרצופם של המשרתים, אלא התייחסות אליהם כאל מטומטמים". אילוז הוסיף כי "מי שמצביע בעד החוק מצביע בעד חילול השם, נגד חיילי צה"ל ונגד המסורת התורנית ארוכת השנים, שכן התורה הקדושה קוראת ללקיחת אחריות". כזכור, כבר בתחילת הסערה כינה אילוז את ההצעה "חוק יסוד חילול התורה" והודיע כי יתנגד לה.
בימים שקדמו לדיון בוועדת השרים לחקיקה העריכו גורמים פוליטיים כי להצעה המקורית כלל לא מובטח רוב, אפילו בשלבי החקיקה הראשוניים. ההתנגדות מתוך הליכוד, לצד ההסתייגויות שהשמיעו שרים וחברי כנסת מהציונות הדתית, אילצו את הנהלת הקואליציה לחפש נוסחת פשרה שתאפשר את המשך קידום החוק מבלי ליצור משבר פנימי חריף.
התרעות פיקוד העורף