המרוץ נגד השעון: הקואליציה ממהרת "לגנוב סוסים" לפני הבחירות

בעוד המערכת הפוליטית מתקדמת לעבר מערכת בחירות, ובמקביל לוויכוח סביב מועד פיזור הכנסת, בקואליציה מתנהל בימים אלה מאמץ אינטנסיבי לנצל את חלון הזמן שנותר ולהשלים שורה של מהלכי חקיקה שנחשבים לבעלי משמעות פוליטית, משפטית וציבורית רחבה.

בקואליציה מבקשים למצות את ימיה האחרונים של הכנסת הנוכחית כדי לקבע שינויים מבניים ומוסדיים, לצד קידום חוקים בעלי חשיבות מיוחדת עבור מפלגות הקואליציה. במערכת הפוליטית מתייחסים למהלך כאל מרוץ חקיקה אחרון לפני פיזור הכנסת, מתוך הנחה שלא בטוח שהרכב קואליציוני דומה יקום גם לאחר הבחירות.

במוקד ניצבת הצעת החוק לפיזור הכנסת עצמה. יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, מוביל את המהלך, שכבר עבר בקריאה ראשונה ברוב חריג של 106 תומכים, ללא מתנגדים או נמנעים, וחזר לוועדת הכנסת. אולם גם בתוך הקואליציה עדיין אין הסכמה מלאה על לוח הזמנים. בעוד חלק מהשותפות, ובראשן הסיעות החרדיות, דוחפות לבחירות מוקדמות ככל האפשר – כבר ב-8 בספטמבר – בליכוד מעדיפים תאריך מאוחר יותר, עד 20 באוקטובר. הפער סביב מועד הבחירות הפך למעשה למאבק על מספר השבועות שנותרו לצורך השלמת החקיקה. ככל שתאריך הבחירות יהיה מאוחר יותר, כך יגדל חלון ההזדמנויות של הקואליציה להעביר חוקים נוספים לפני פיזור הכנסת בפועל.

אחד החוקים המרכזיים שמבקשת הקואליציה להשלים הוא הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ההצעה, המקודמת בידי ח"כ מישל בוסקילה ובגיבוי שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, כבר עברה בקריאה ראשונה. מטרתה היא להפריד בין סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי. זהו אחד המרכיבים הבולטים בסדר היום המשפטי שמקדמים לוין ורוטמן מאז תחילת הקדנציה, ובקואליציה מבקשים לנסות להשלים את הליך החקיקה גם בקריאה שנייה ושלישית לפני פיזור הכנסת.

בכירים בקואליציה סימנו את החוק כאחד מדגלי הסיום של כהונת הממשלה הנוכחית. יש רצון להשלים עוד לפני הבחירות כמה שיותר מרכיבים מתוך תוכנית השינויים במערכת המשפט, לאחר שחלקים משמעותיים ממנה נבלמו לאורך הקדנציה. באופוזיציה ובקרב גורמים משפטיים מזהירים כי מדובר בשינוי מבני מרחיק לכת. תומכי המהלך בימין מציגים אותו כהפרדת סמכויות מקובלת הנהוגה במדינות נוספות.

במקביל, מקודם בוועדת החוקה חוק נוסף בעל משמעות דרמטית למערכת אכיפת החוק - הצעת החוק לשינוי מעמדה של המחלקה לחקירות שוטרים. את ההצעה מוביל ח"כ משה סעדה מהליכוד, לשעבר בכיר במח"ש, בתמיכתם של רוטמן ולוין. החוק מבקש להוציא את מח"ש ממסגרת הפרקליטות ולהקים אותה מחדש במשרד המשפטים כגוף נפרד.

לפי מתנגדי החוק, משמעותו היא הכפפה מעשית של מח"ש לשר המשפטים. לאחר שהחוק אושר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, בקואליציה רואים בו אחד המהלכים הקרובים ביותר לאישור סופי לפני היציאה לבחירות. גם התזמון של החוק הזה משמעותי. מכיוון שהצעת החוק נמצאת בשלב מתקדם יחסית, היא הוכנסה לרשימת החוקים שקיבלו קדימות בסדר היום של הקואליציה. מנגד, מתנגדי המהלך מזהירים מפני שינוי במבנה מערכת האכיפה בתקופת מעבר פוליטית סוערת.

חזית נוספת שבה מבקשת הממשלה להשאיר חותם היא שוק התקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך לקדם את רפורמת השידורים, שבמרכזה שינויים במבנה הפיקוח על שוק הטלוויזיה והרדיו. לנוכח הקושי לקדם את מכלול הרפורמה, החליטה הקואליציה לפצל את החוק לכמה חלקים, בניסיון להעביר לפחות חלק מהסעיפים עוד בכנסת הנוכחית. פיצול החוק אושר במליאה ברוב של 52 תומכים מול יותר מ-40 מתנגדים. המהלך עורר ביקורת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת ומצד גורמים באופוזיציה, הטוענים כי מדובר בניסיון להאיץ הליכי חקיקה מורכבים בפרק זמן קצר במיוחד.

ההחלטה לפצל את החוק התקבלה לאחר שהובהר כי הסיכוי להעביר את הרפורמה במלואה נמוך. בקואליציה בחרו לכן להתמקד בסעיפים הנתפסים כדחופים יותר מבחינתה. זו אחת הדוגמאות הבולטות לדרך שבה הממשלה מתאימה כעת את שאיפותיה למציאות הפרלמנטרית שנוצרה ערב הבחירות.

בגרסה שהושארה לקידום מיידי נכללים ליבת הרפורמה והחלקים שהקואליציה רואה כחשובים ביותר: הקמת הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע, קביעת סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה, הסדרת חובת ההשקעה של ספקי תכנים בהפקות מקומיות, קביעת כללים הנוגעים להכנסה השנתית של ספקי התוכן, וכן הסדרת אספקת תכני תאגיד השידור הישראלי וערוץ הכנסת.

לצד החקיקה המשפטית והתקשורתית, הקואליציה פועלת גם לקידום מהלכים בעלי משמעות אידיאולוגית ומגזרית. כך, אושר סופית בקריאה שנייה ושלישית החוק להרחבת הטבות המס לעשרות יישובים ביהודה ושומרון, ברוב של 32 תומכים מול 23 מתנגדים. מדובר במהלך שקודם בידי חברי הכנסת צבי סוכות ולימור סון הר-מלך וקבוצת ח"כים, בגיבוי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והוא נחשב להישג משמעותי עבור הציונות הדתית.

החוק כולל החלה רטרואקטיבית של ההטבות מתחילת שנת 2026, ונחשב לאחד ההישגים המעשיים הבולטים שרשמה הקואליציה בשבועות האחרונים.

במקביל, במערכת הפוליטית ממשיכים לעסוק בחוק הגיוס - החוק שבמידה רבה עמד ברקע המשבר שהוביל להקדמת הבחירות. למרות ניסיונות חוזרים למצוא נוסחת פשרה שתהיה מקובלת על הסיעות החרדיות, נכון לעכשיו החוק נותר תקוע. בקואליציה מבינים כי הסיכוי להשלים את החקיקה עד לפיזור הכנסת נמוך, אך סוגיית הגיוס ממשיכה להשפיע על יחסי הכוחות בין הליכוד לבין השותפות החרדיות, ועלולה להשליך גם על גורלם של חוקים אחרים.

לפי הערכות במערכת הפוליטית, המשבר סביב חוק הגיוס הוא גם אחד הגורמים לדחיפה לייצר בתקופה שנותרה "רשימת הישגים" לקראת הבחירות. במפלגות השונות מבקשים להגיע לבוחריהם עם הישגים המזוהים עם סדר היום האידיאולוגי של כל מפלגה - החל בשינויים במערכת המשפט, דרך רפורמות בתחום התקשורת, ועד חקיקה בעלת משמעות להתיישבות ולציבור החרדי.

באותו הקשר מקודם גם חוק המעונות, שאושר בוועדת הכספים לקריאה ראשונה. לפי הצעת החוק, בבחינת הזכאות למעון וסבסודו יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד. המשמעות הפוליטית של ההצעה היא עקיפת הסנקציות על אברכים חייבי גיוס, בעלות מוערכת של כ-300 מיליון שקל בשנה. עבור המפלגות החרדיות מדובר במהלך חשוב במיוחד, דווקא משום שחוק הגיוס עצמו תקוע.

גם סביב סוגיית הכשרות והסדרת שוק הכשרות מתקיימים מאמצים לקדם תיקוני חקיקה שיבטלו חלקים מהרפורמות שהונהגו בקדנציה הקודמת ויחזירו סמכויות לרבנות הראשית. החוק לביטול רפורמת הכשרות כבר אושר בקריאה ראשונה, ברוב של 49 מול 34, ולכן הוא חלק ממשי ממפת החקיקה שהקואליציה מבקשת לקדם לפני הבחירות. הנושא זוכה לתמיכה מצד המפלגות החרדיות והציונות הדתית, אולם עדיין לא הגיע לשלב מתקדם כמו החקיקה המשפטית.

בד בבד, בקואליציה מקודמות גם יוזמות נוספות הנוגעות למינויים בשירות הציבורי ולשינוי מנגנוני קבלת ההחלטות במערכת הממשלתית. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת ח"כ שלום דנינו ( הליכוד)  בנושא, אך לפי הידוע בשלב זה היא עדיין אינה בשלה כמו החוקים שכבר עברו קריאה ראשונה או אושרו בוועדות לקריאה שנייה ושלישית, ולכן סיכוייה להגיע לקו הסיום לפני הבחירות נמוכים יחסית.

בכירים בקואליציה מודים כי מדובר במרוץ נגד השעון. ההבנה כי הכנסת הנוכחית מתקרבת לסוף דרכה הביאה את ראשי הקואליציה למקד מאמצים במספר מצומצם יחסית של חוקים, בעיקר כאלה שנתפסים כבעלי חשיבות אסטרטגית עבור מחנה הימין. בהתאם לכך, חוקי מערכת המשפט, מבנה אכיפת החוק והרפורמות בשוק התקשורת קיבלו קדימות ברורה על פני יוזמות אחרות.

גורמים בכנסת מציינים כי לצד המאבק בין הקואליציה לאופוזיציה, מתקיים גם מאבק פנימי בין מרכיבי הקואליציה עצמם על סדרי העדיפויות ועל הקצאת הזמן המוגבל שנותר לעבודת הכנסת. כל מפלגה מבקשת להבטיח כי לפחות חלק מהנושאים שזוהו עמה לאורך הקדנציה יושלמו לפני היציאה לבחירות.

עם זאת, לוח הזמנים הצפוף, המחלוקות הפנימיות בין מרכיבי הקואליציה, ההתנגדות החריפה מצד האופוזיציה והעומס הפרלמנטרי הצפוי בשבועות הקרובים, הופכים את המשימה למורכבת. לכן, אף שבקואליציה נחושים למצות את הזמן שנותר, לא כל המהלכים שעל הפרק צפויים להגיע לקו הסיום.

נכון לעכשיו, מבחינת בשלות פרלמנטרית, החוקים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להשלים את הליך החקיקה לפני הבחירות הם חוק מח"ש והשלמת ההליכים הנוגעים לפיזור הכנסת עצמה. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עבר רק קריאה ראשונה, ולכן תלוי בזמן, במשמעת קואליציונית ובהיקף ההסתייגויות. מנגד, חוקים מורכבים יותר, ובראשם חוק הגיוס וחלקים משמעותיים מרפורמת התקשורת, עלולים להישאר על שולחנה של הכנסת הבאה.

השבועות הקרובים יוקדשו, לצד ההיערכות לבחירות, גם לניסיון האחרון של הממשלה הנוכחית לעצב את מורשתה באמצעות שורת מהלכי חקיקה שיישארו כאן הרבה אחרי שהקלפיות ייסגרו.