בסיעות החרדיות מציינים כי המהלך מהווה התקדמות בפתרון המשבר סביב אי-העברת חוק הגיוס, אך מדגישים כי אין מדובר בחזרה מלאה לפעילות קואליציונית סדירה, אלא בפתח לשיתוף פעולה בנושאים מוגדרים.
בחודשים האחרונים נמנעו המפלגות החרדיות מהצבעה עם הקואליציה על כמה מחוקי הדגל של הממשלה, על רקע המבוי הסתום בסוגיית הפטור מגיוס והסנקציות הכלכליות שהוטלו על עולם הישיבות. ההסכמות הנוכחיות עשויות לאפשר את חידוש קידום הרפורמה המשפטית, שקידומה נעצר בשל היעדר רוב במליאה.
המטרה הבאה לפני הבחירות: ניתוק מח"ש מהפרקליטות
בכירים בקואליציה סימנו את החוק כאחד מדגלי הסיום של כהונת הממשלה הנוכחית. לדבריהם, יש רצון להשלים עוד לפני הבחירות כמה שיותר מרכיבים מתוך תוכנית השינויים במערכת המשפט, לאחר שחלקים משמעותיים ממנה נבלמו לאורך הקדנציה. מנגד, באופוזיציה ובקרב גורמים משפטיים מזהירים כי מדובר בשינוי מבני מרחיק לכת. תומכי המהלך בימין מציגים אותו כהפרדת סמכויות מקובלת הנהוגה במדינות נוספות.
לפי מתנגדי החוק, משמעות המהלך היא הכפפה מעשית של מח"ש לשר המשפטים. לאחר שהחוק אושר בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, בקואליציה רואים בו אחד המהלכים הקרובים ביותר לאישור סופי לפני היציאה לבחירות. מתנגדי המהלך מזהירים מפני שינוי במבנה מערכת האכיפה דווקא בתקופת מעבר פוליטית סוערת.
בכירים בקואליציה מודים כי מדובר במרוץ נגד השעון. ההבנה שהכנסת הנוכחית מתקרבת לסוף דרכה הביאה את ראשי הקואליציה למקד מאמצים במספר מצומצם יחסית של חוקים, בעיקר כאלה שנתפסים כבעלי חשיבות אסטרטגית עבור מחנה הימין. בהתאם לכך, חוקי מערכת המשפט, מבנה אכיפת החוק והרפורמות בשוק התקשורת קיבלו קדימות ברורה על פני יוזמות אחרות.