"אתמול קיבלתי לטלפון האישי שלי את ההודעה הבאה: 'ב"ה את ז**ה שר**טה ובעזרת ה' שבורא עולם ישמע את תפילותי ואם יש לך ילדים אני מאחל להם מוות במיטה משונה ושאת תסבלי יותר מאיתנו אמן!!!!!'. קראתי אותה שוב ושוב, ולא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה שלא מדובר בעוד תגובה אנונימית ברשת. אדם לקח את מספר הטלפון האישי שלי, ישב, ניסח את המילים הללו ושלח אותן ישירות אליי. לחברת כנסת. לא לנבחרת ציבור. לא לדמות ציבורית (ולא שמותר לכתוב כך למישהו!!!) לאדם. לאישה. לאם".
עוד כתבה: "וכאן כבר לא מדובר במחלוקת פוליטית, אלא בשאלה עמוקה הרבה יותר: מה קורה לחברה שבה אדם מסוגל לאחל מוות לילדים של אדם אחר? מתי מחלוקת הפכה לשנאה? מתי כאב הפך לאלימות? ומתי התרגלנו לכך שאפשר לומר הכול, בלי גבולות ובלי אחריות? אני עוסקת רבות בחוסן נפשי ובחוסן קהילתי. בדרך כלל אנחנו מדברים על האיומים שמגיעים מבחוץ. אבל חוסן לאומי נבחן גם ביכולת שלנו לשמור על האנושיות שלנו מבפנים".
וולדיגר סיכמה: "ההודעה הזו לא מדאיגה אותי בגלל מה שנכתב בה. היא מדאיגה אותי בגלל מה שהיא מלמדת על מצב השיח שלנו. ואם יש משהו שמפחיד יותר מהמילים עצמן, זו האפשרות שנקרא אותן ונחשוב לעצמנו: 'ככה זה היום'. לא!!! ככה זה לא צריך להיות וככה אסור לנו להיות".
התרעות פיקוד העורף