בתשובה לשאלת "מעריב", הבהיר הגורם הבכיר כי מבחינת הממשל האמריקני, ההסכמות עם איראן כוללות חמישה עקרונות מרכזיים: פירוק תוכנית הגרעין האיראנית, השמדת והוצאת החומר הגרעיני, מניעת מימון ארגוני טרור בידי איראן, הבטחת חופש השיט במצר הורמוז ואיסור על שחרור כספים איראניים מוקפאים לפני שטהרן תעמוד בפועל בהתחייבויותיה.
"זה מה שעליו הושגה הסכמה", אמר הגורם הבכיר. "מדובר בהסכם המבוסס על ביצועים". הרקע להתייחסות האמריקנית החריגה הוא שורת הדיווחים וההדלפות הסותרות שיצאו ביממה האחרונה מטהרן וממקורות ערביים, ואשר הציגו תמונה שונה לחלוטין של ההבנות המתגבשות בין הצדדים.
סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" דיווחה כי במסגרת מזכר ההבנות המתגבש, ארצות הברית התחייבה לגבש תוכנית לשיקום איראן בהיקף של לפחות 300 מיליארד דולר, וכי סוגיות תוכנית הטילים הבליסטיים והתמיכה בארגוני הפרוקסי כלל אינן חלק מהמשא ומתן. במקביל פורסמו פרטים נוספים, שלפיהם איראן תזכה להקלות משמעותיות ולגישה לכספים מוקפאים, בעוד המשא ומתן על הגרעין יימשך בשלבים הבאים.
גם טיוטת מזכר ההבנות שפורסמה בכלי תקשורת ערביים הצביעה על מתווה שבמרכזו הארכת הפסקת האש האזורית, פתיחת מצר הורמוז, חידוש יצוא הנפט האיראני והמשך המשא ומתן על הסוגיה הגרעינית. אלא שבבית הלבן ובמעגל הקרוב של הנשיא דונלד טראמפ מיהרו להכחיש את הפרסומים הללו.
ההתייחסות האמריקנית מקבלת משמעות מיוחדת גם על רקע החששות שהועלו בישראל. בירושלים עוקבים מקרוב אחר המגעים, ובשיחות שקיים הנשיא טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש האחרון את הצורך שכל הסכם סופי יכלול הוצאת החומר המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלת תוכנית הטילים והפסקת התמיכה האיראנית בארגוני הטרור ושלוחותיה באזור.
במקביל, לפי דיווחים בארצות הברית, ישראל מפעילה לחץ על וושינגטון שלא לשחרר כספים איראניים כחלק מההסכם המתגבש. גורמים ישראליים הביעו ספק באשר לכוונותיה של טהרן והעריכו כי גם אם ייחתם מזכר הבנות, לא בטוח שהוא יבשיל בהכרח להסכם קבע.