כמחצית מהציבור החילוני בישראל (המהווה את הקבוצה הגדולה ביותר מקרב היהודים) מודים כי הם אינם משוכנעים עוד שישראל היא המקום הנכון והבטוח ביותר עבור ילדיהם ונכדיהם לחיות בו.
בעוד שרוב הציבור (80%) תומך בגיוס חרדים, חומות הסירוב החרדיות מוצקות: 79% מהחרדים מתנגדים לגיוס – גם כאשר מוצעות להם מסגרות ייעודיות ונפרדות המותאמות במיוחד לצביונם.
במדד הקירבה – המודד את הרגשות של קבוצות בציבור כלפי קבוצות אחרות - המגזר החרדי הוא הקבוצה שמקבלת את ציון הקרבה הממוצע הנמוך ביותר בקרב כלל קבוצות האוכלוסיה (3.79), כאשר אף קבוצה על הסקלה האידאולוגית או הדתית (למעט החרדים עצמם) אינה מעניקה להם ציון גבוה.
לשם השוואה – דירוג הקרבה הכללי של הערבים הוא (4.28).
בפילוח של קבוצה מול קבוצה, הציבור החילוני מדרג את קרבתו לחרדים בציון נמוך במיוחד של 1.81 (מתוך 10).
המלחמה הזיזה את הציבור היהודי ימינה: שיעור המזדהים כ"ימין עמוק" עלה מ- 11% לפני המלחמה ל- 19% היום, וכמעט מחצית (49%) מהצעירים שהגדירו עצמם "שמאל קרוב למרכז" לפני המלחמה דיווחו שזזו ימינה.
רוב בעלי הדעה בציבור רואים בתקציב המדינה מסמך פוליטי המוטה לטובת צרכים קואליציוניים, ודורשים קיצוץ נחרץ במשרדי הממשלה, בכספים הקואליציוניים ובתקציבים המגזריים המופנים למגזר החרדי.
התפרצות האנטישמיות בעולם מטרידה את הישראלים. כך למשל, בשיא גל המחאות בקמפוסים בארצות הברית השיבו 87% ממשתתפי הסקר שהם מודאגים מכך.
מחצית מהציבור מזהים כי האנטישמיות העולמית פועלת כתנועת מלקחיים ומגיעה בעוצמה דומה משני קצוות המפה הפוליטית – הן מהשמאל הקיצוני והן מהימין הקיצוני.
הציבור בישראל סבור שהפתרון עבור יהדות העולם הוא עלייה לישראל; 66% מהיהודים בישראל ממליצים על עלייה לארץ. 71% מתומכי הימין ו-49% מכלל הציבור היהודי בארץ היו ממליצים ליהודי התפוצות לעלות לישראל בכל מצב קיומי.
הדוח השנתי משקלל את עמדות הציבור באמצעות שלושה מדדי עומק קבועים (בסולם של 1 עד 10).
הקיטוב הפוליטי שובר הכל: תומכי שמאל מדרגים את קרבתם לתומכי ימין בציון 1.25 בלבד, ותומכי ימין מדרגים את קרבתם לשמאל ב-3.48.
78% מהישראלים מסכימים לקביעה המופיעה במגילת העצמאות בדבר הצורך בשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין.
אולם, בשאלות הנוגעות לזהות המדינה ("יהודיות המדינה") ולפתרון הסכסוך הפלסטיני, ההסכמה הלאומית צונחת לכדי 31% בלבד. כך למשל, 36% מהיהודים חושבים שישראל "לא מספיק יהודית", ו-42% מהחילונים חושבים שהיא "יותר מדי יהודית". כלומר – רק מיעוט חושב שהיהודיות של המדינה היא במידה הנכונה.
ולגבי הסכסוך עם הפלסטינים - שיא של 49% מהיהודים תומכים בחיזוק השליטה בשטחים ובהרחבת ההתנחלויות, בעוד 66% מהערבים מצדדים בפתרון שתי המדינות.
על מנהיגי הציבור לפעול בכל דרך כדי להציב את סוגיית הלכידות בחברה הישראלית בראש סדר העדיפויות הלאומי. זהו הנושא המרכזי שצריך להעסיק את מי שייבחר לעמוד בראש הקואליציה לאחר הבחירות הקרובות. בכך יישפט. לשם כך יש לחתור להקמתה של קואליציה רחבה ככל האפשר אחרי הבחירות, ולדרבן אותה לקבוע "כללי משחק" לניהול המחלוקות באמצעות "חוקה רזה" שלא תבקש להכריע בסוגיות אידיאולוגיות אלא לקבע באופן הוגן ויעיל את גבולות המותר והאסור במשחק הפוליטי. משייקבעו ויעוגנו כללי המשחק לניהול המחלוקת הישראלית - מדד הקרבה הקורס ישנה את מגמתו לכיוון של איחוי וריפוי".