"הקרע במדינה הורג אותנו", פסק. "אין לי צל צילו של ספק, שאם אנחנו לא רוצים עוד מאותו דבר, אנחנו חייבים לעשות ממשלת אחדות ציונית, כי הרוב הציוני במדינה - הוא נושא את העגלה באמת. שייקח את הזכות להוביל. בזה אני עובד, ואני מקווה להצליח".
באשר לפרסומים לפיהם הפסקת האש באיראן תפסיק את הפעילות ההתקפית הישראלית גם בלבנון אמר גנץ כי "נצטרך להתעקש בשישים הימים הקרובים שאין דין ביירות כדין טהרן".
הוא נשאל האם חש יסורי מצפון על כך שכאיש צבא, ולאחר מכן איש צבא, הוא לא היה נוכח מספיק בבית. "יש גם כאלה. טבעי שיהיו רגשות אשמה", השיב. "אבל למדתי להתמודד עם שלושת הצירים: לטפל ברויטל, לטפל במשפחה שלי ולטפל במדינה שלי. למדתי לטפל בצמה הקלועה הזאת, ואני משתדל לטפל בה ככל שאני יכול".
מדוע ספרו נקרא אנחנו? "קראתי לספר כך, כי אני לא רק מדבר עלי ועל רויטל, אלא גם עליי ועל החברה ועל החברה בתוכה", ענה גנץ.