פתיחת מצר הורמוז והפחתת המתיחות האזורית היו יעד אמריקאי צפוי מראש. על כן, בישראל מבקשים כעת להבין מה בדיוק תקבל איראן בתמורה, מה יקרה במהלך 60 הימים שייפתחו לאחר חתימת הסכם הביניים, ומה יקרה אם בתום התקופה לא יושג הסכם סופי.
מבחינת ישראל, הסוגיה המרכזית היא תוכן ההסכם הסופי - אם וכאשר ייחתם, והסכם ביניים אינו בהכרח התרחיש הגרוע ביותר. בעבר אף רווחה ההערכה שעדיף מצב ביניים ממושך על פני הסכם קבע בעייתי. כעת נוספו למשוואה מרכיבים חדשים, ובראשם האפשרות שאיראן תקבל הזרמת כספים משמעותית עוד לפני שתידרש לקבל החלטות קשות בתחום הגרעין.
בישראל מעריכים כי טהרן צפויה לקבל סכומי כסף ניכרים, לאו דווקא מארצות הברית עצמה, אלא באמצעות הסדרים אזוריים שבהם מעורבות מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, ואולי גם קטאר. בירושלים עדיין מנסים להבין מהו היקף הכספים, אילו רכיבים הם כספים נזילים ואילו חלק מהסדרים רחבים יותר הקשורים לנפט האיראני. "כסף הוא חמצן", אומרים גורמים בישראל. "אם איראן מקבלת חמצן כלכלי, צריך לשאול מה היא נותנת בתמורה".
וכמובן - שאלת הגרעין ממשיכה להטריד את ירושלים. בישראל סבורים כי המלחמה דחתה את תוכנית הגרעין האיראנית, אך לא שינתה את מטרותיה. בטווח הקצר, איראן התרחקה מעט מנקודת הפריצה, אולם ההערכה היא שהמשטר בטהרן לא ויתר על שאיפותיו.
גורמים בישראל מעריכים כי האיראנים עשויים להמתין לסיום כהונת טראמפ, או לפחות לתקופה נוחה יותר, כדי לחדש את ההתקדמות. "האיראנים לא שינו את החזון שלהם", אומרים בירושלים. "הם פשוט מחשבים מחדש את הקצב".
על פי הגורמים המעורים, בתחום הטילים נרשם אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של המערכה. לפי הערכות בישראל, הפגיעה במפעלי הייצור ובתשתיות התעשייה הצבאית דחתה בכמה שנים את תוכנית ההתעצמות האיראנית. ערב מבצע "עם כלביא" תכננה איראן להגיע לייצור של כ-5,000 טילים בשנה כבר בסוף השנה הנוכחית, ולכ-10,000 טילים בשנה עד סוף השנה הבאה. כעת, ההערכה היא שהחזרה ליכולות הללו תארך שנים. עם זאת, בישראל מזהירים כי האיראנים צפויים לנצל את תקופת השיקום כדי להעביר חלק גדול יותר מהתעשיות אל מתחת לאדמה.
גם תמונת המצב בלבנון מורכבת. בישראל עדיין מנסים להבין מה בדיוק נכלל בהבנות שנרקמות מאחורי הקלעים, ומה יהיה היקף הנסיגה הישראלית, אם בכלל, במסגרת ההסכם המסתמן.
כמה תרחישים נבחנים. האפשרות המועדפת מבחינת ישראל היא שמירה על הפריסה הנוכחית. תרחיש אחר מדבר על נסיגה חלקית תוך שמירת רצועת ביטחון, ואילו אפשרות נוספת היא חזרה לעמדות שנקבעו בשלב הפסקת האש. בכל מקרה, בישראל מעריכים כי גם בתרחיש הפחות טוב, ישראל רשמה הישגים משמעותיים בלבנון: הרס קו הכפרים השיעיים הסמוכים לגבול, פגיעה בתשתיות מרכזיות של חיזבאללה והשמדת מתקנים אסטרטגיים. "בלבנון, בכל אחת מהחלופות, התוצאה מבחינת ישראל היא חיובית", אומרים גורמים בישראל. "השאלה היא רק גודל ההישג".
ברקע עומדת גם שאלת התשלום או ההסדרים סביב השיט בהורמוז. בישראל מנסים להבין אם במסגרת מזכר הביניים תסתיים גם הדרישה האיראנית לגביית תשלום או שליטה כלשהי על המעבר במצר, ומה תעשה ארצות הברית אם בתוך 60 יום לא ייחתם הסכם קבע. בישראל לא פוסלים אפשרות שהאמריקאים ינסו להאריך את תקופת הביניים, כפי שקרה בעבר בזירות אחרות, ובינתיים יסתפקו בשימור השקט ובהמשך זרימת הנפט.
במקביל, בדרג המדיני מזהים פער הולך ומתרחב בין הציפיות שנוצרו בישראל במהלך המלחמה לבין התוצאה בפועל. במונחים אסטרטגיים, אומרים גורמים בישראל, התמונה מורכבת יותר מהתחושות הציבוריות. "כשמשווים את המצב להיכן שהיינו לפני המלחמה, יש גם הישגים משמעותיים", אומרים אותם גורמים. "אבל הציבור משווה את התוצאה לציפיות שנוצרו - ושם נוצר הפער".
לדברי גורמים ישראלים, השאלה החשובה באמת אינה אם הסכם הביניים ייחתם היום, מחר או בעוד כמה ימים. השאלה היא מה יקרה ביום ה-61. האם בתום התקופה תושג עסקה שתטפל בגרעין, בטילים, בכסף, במצר הורמוז ובמנגנוני הפיקוח, או שאיראן תמצא את עצמה עם יותר כסף, יותר לגיטימציה ויותר זמן.
זו הסיבה שבירושלים מסתכלים על השבועות הקרובים כעל תחילתו של מבחן חדש, לא כעל קו הסיום.
התרעות פיקוד העורף