מבחינת המפלגות החרדיות, מדובר בסוגיה עקרונית הנוגעת למעמדו של ציבור לומדי התורה, ולא רק בהטבה כלכלית ספציפית. ברקע עומדות פסיקת בג"ץ והנחיות הייעוץ המשפטי, שהובילו להפסקת הסבסוד למשפחות שבהן האב חייב בגיוס ואינו מתייצב. החוק מבקש להזיז את מבחן הזכאות אל האם העובדת או הלומדת, ולהוציא מן המשוואה את מעמדו הצבאי של האב. סביב הנקודה הזאת מתרכזת המחלוקת הפוליטית, המשפטית והציבורית.
החוק עבר בעבר קריאה טרומית ואף קודם בוועדת הכספים לקראת קריאה ראשונה, לאחר הליך מהיר במיוחד שנולד מתוך לחץ חרדי כבד. במהלך הדיונים הוכנס גם סעיף שנועד לתת תעדוף לחיילי מילואים בקבלה למעונות, בניסיון לרכך את הביקורת מצד גורמים בקואליציה ומחוצה לה. אולם בימים האחרונים התברר כי אין רוב בטוח להעברתו. כמה חברי כנסת בקואליציה הביעו הסתייגויות, ובסביבת ראש הממשלה הגיעו למסקנה כי העלאת החוק להצבעה עלולה להסתיים בהפסד מביך. כתוצאה מכך, החוק הוסר מסדר היום.
המהלך התקבל בזעם רב בקרב המפלגות החרדיות. בש"ס וביהדות התורה ראו בכך הפרה של התחייבויות שניתנו להן במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ובמהלך החודשים האחרונים. יו"ר הקואליציה אופיר כץ עדכן את נציגי יהדות התורה כי בשלב זה אין רוב להעברת החוק, והמסר הזה התקבל אצל החרדים כהודאה פוליטית בכך שנתניהו אינו מצליח לספק את הסחורה.
בשתי הסיעות החליטו להפסיק להעניק לקואליציה "רשת ביטחון" ולהחרים חלק ניכר מההצבעות במליאה. על פי הודעת יהדות התורה, כל עוד חוק המעונות אינו עולה להצבעה, חברי הכנסת החרדים לא יתמכו בחקיקה קואליציונית. המשמעות המעשית הורגשה מיד: הקואליציה נאלצה להסיר שורה של הצעות חוק מסדר היום בשל החשש שלא תצליח לגייס רוב, וחלק מהיוזמות הממשלתיות הוקפאו. מאבק שהחל סביב חוק אחד החל לפגוע ביכולת של הממשלה לנהל סדר יום פרלמנטרי שוטף.
בימים האחרונים החריפה יהדות התורה את צעדיה. ח"כ משה גפני, הורה לנציגי דגל התורה בוועדת הכספים שלא לאשר העברות תקציביות, ובכך פתח חזית נוספת מול הממשלה. בלימת תקציבים היא אחד ממנופי הלחץ החזקים ביותר בכנסת, ובקואליציה מבינים כי המשך המהלך עלול לשבש את עבודת משרדי הממשלה ואת קידום ההחלטות הכלכליות.
סביב קידום החוק עלתה גם האפשרות שהחרדים יתמכו ביוזמות רגישות לאופוזיציה, ובהן הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. מבחינת נתניהו, מדובר באיום שנוגע בליבת האינטרסים הפוליטיים והציבוריים שלו. יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, הציג קו חריף במיוחד, ולמעשה סימן כי אם הממשלה לא הצליחה להסדיר את הסוגיות החרדיות עד עכשיו, קשה להאמין שתעשה זאת בהמשך.
גורמים חרדיים הבהירו כי בלי שינוי דרמטי, יהיה להם קשה להמשיך להעניק לממשלה יציבות פוליטית. על רקע המבוי הסתום סביב חוק המעונות, מתגבשים מאחורי הקלעים ניסיונות למצוא חלופה שתאפשר לנתניהו להרגיע את השטח החרדי. אחת היוזמות שעלו היא קידום הסדר זמני בנושא מעמדם של עריקים חרדים - מהלך שנועד להקפיא או לצמצם את מעצרי המשתמטים החרדים במסגרת הוראת שעה.
היוזמה זוכה לתמיכה מצד ש"ס ומקודמת בתיאום עם גורמים בלשכת ראש הממשלה, מתוך תקווה להציג הישג לציבור החרדי ולבלום את החרפת המשבר. מבחינת ש"ס, מדובר בנתיב מעשי יותר: פתרון נקודתי ומהיר, שניתן להציג לציבור החרדי כהישג מיידי מול גל המעצרים והאכיפה. אולם, ביהדות התורה, ובעיקר בדגל התורה, מסרבים לראות במהלך כזה תחליף לחוק המעונות. מבחינתם, מדובר בשתי סוגיות נפרדות. בכירים במפלגה הבהירו כי פתרון בסוגיית העריקים לא יביא להסרת החרם ולא יסיים את העימות עם הקואליציה.
גם בתוך המחנה החרדי עצמו מתגלים חילוקי דעות. בש"ס נשמעים קולות פרגמטיים יותר, המבקשים למצוא פשרה שתאפשר את המשך קיומה של הממשלה. ביהדות התורה, ובמיוחד בדגל התורה, הקו תקיף בהרבה, שם טוענים כי אין עוד מקום לדחיות ולהבטחות. בינתיים, חוק המעונות נותר תקוע, החרם החרדי על ההצבעות נמשך, והמאמצים למצוא נוסחת פשרה טרם הניבו תוצאות. נכון לעכשיו, הפערים בין הצדדים נותרו עמוקים - ופריצת דרך עדיין לא נראית באופק.
התרעות פיקוד העורף