אלא ששלושה חודשים לאחר מכן, התמונה השתנתה. טראמפ שב והזכיר את טורקיה, לצד פקיסטן וקטאר, כאחת המדינות שסייעו משמעותית לקידום מזכר ההבנות עם איראן. במקביל, לפי הדיווח, הטון שלו כלפי ישראל הפך תקיף יותר.
אחת הדאגות המרכזיות באנקרה נוגעת לישראל. מומחים בטורקיה חוששים כי בחודשים הקרובים ירושלים עלולה לנקוט צעדים שיערערו את ההסכם. עם זאת, מסקנה אחת כבר ברורה מבחינתם: טורקיה הצליחה לצלוח את המלחמה מבלי לשלם מחיר כבד.
בתחילת המלחמה, החשש המרכזי באנקרה היה מקריסת השלטון האיראני ומהשלכותיה על גבול טורקיה. גורמים טורקיים הפעילו תוכניות חירום לאורך הגבול המזרחי עם איראן, מחשש לגל פליטים גדול. בנוסף, לפי הדיווח, באנקרה חששו מתוכניות ישראליות להשתמש בכורדים איראנים כדי להוביל התקוממות במערב איראן.
במקביל, ככל שהתקיפות האמריקניות והישראליות באיראן התגברו, גברה גם הרטוריקה מצד גורמים בממשלת נתניהו שלפיה "טורקיה היא הבאה אחרי איראן". הדברים חיזקו את החשש באנקרה מהשלכות אזוריות של קריסת הסמכות השלטונית באיראן.
למרות החששות, טורקיה הצליחה לשמור על גבולה רגוע. לפי Middle East Eye, לאנקרה היו מספיק השפעה והון פוליטי כדי לשכנע את טראמפ כי עידוד מרד כורדי באיראן אינו רעיון טוב. מחלוקות פנימיות בחבל כורדיסטן העיראקי, לצד העובדה שמעט כורדים בלבד היו מצוידים בנשק מתאים למהלך כזה, חיזקו את העמדה הטורקית.
התפתחות חריגה נוספת הייתה ירי של ארבעה טילים בליסטיים איראניים לעבר טורקיה. התקיפה התרחשה לצד תקיפות איראניות נגד מדינות במפרץ ובאזור שאירחו כוחות אמריקניים. לפי הדיווח, ייתכן שהיעדים היו בסיס אינג'ירליק, שבו משתמשים כוחות אמריקניים, וכן בסיס המכ"ם בקורצ'יק, המשמש למעקב אחר שיגורי טילים בליסטיים איראניים.
במקביל, טורקיה מיצבה את עצמה כספקית נשק למדינות המפרץ, שחיפשו מערכות הגנה אווירית בעקבות מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות ארוכות הטווח. לפי הדיווח, אנקרה חתמה על עסקאות בשווי מאות מיליוני דולרים עם מדינות כמו קטאר, כוויית וסעודיה, והציגה את עצמה כספקית ביטחונית אמינה.
המלחמה ערערה גם את התפיסה שלפיה המונרכיות במפרץ ומרכזי הכסף שלהן חסינים מפגיעה. הדבר אפשר לטורקיה להציג את עצמה כחלופת השקעה יציבה ובטוחה יותר. מדובר במהלך מורכב, שדורש רפורמות משפטיות והשקעה ארוכת טווח בתשתיות, אך המלחמה סייעה לשפר את מעמדה של טורקיה כיעד שמרוחק יותר מטווח האיום האיראני הישיר.
מנגד, המלחמה פגעה במאמצי טורקיה להיאבק באינפלציה. לפי מרכז מחקר בתחום האנרגיה שצוטט בדיווח, העלייה במחירי האנרגיה בעקבות השיבושים במצרי הורמוז צפויה להוסיף כמעט 14 מיליארד דולר לחשבון האנרגיה של טורקיה. השפעת האינפלציה כבר ניכרה בנתוני אפריל ומאי, אם כי הממשלה הצליחה לנהל את ההשלכות.
גם בתחום האנרגיה ניסתה אנקרה לנצל את המשבר. טורקיה העלתה מחדש רעיונות למסלולי אנרגיה וקישוריות אזוריים, בהם החייאת מסילת החיג'אז, הארכת צינור הנפט עיראק-טורקיה עד בצרה, והקמת צינור גז בין קטאר לטורקיה.
התרעות פיקוד העורף