ואנס מיהר להסביר את הרציונל הדיפלומטי שמאחורי ההצהרה יוצאת הדופן. "בכל הנוגע לעניינים בינלאומיים ודיפלומטיה, האם אני חושב שהם מסוגלים ומוכשרים? בהחלט. כשיש לנו אינטרסים משותפים, אנחנו עובדים יחד בצורה טובה מאוד. אבל האם אני סומך על מישהו? לא. אנחנו פשוט צריכים להיות ממוקדי-מטרה לגבי האינטרסים שלנו באופן מתמיד".
בתגובה לדברים, סגן הנשיא הדגיש את פערי הכוחות בין המדינות. "יש כאלה שמתארים את ארצות הברית וישראל ככאלו שתמיד מיושרות קו באופן יסודי. זה פשוט לא נכון. אנחנו מדינות שונות עם צרכים שונים וגיאוגרפיות שונות", הסביר ואנס. כדי להמחיש זאת, הוא ציין כי גם בשנות האלפיים המוקדמות ישראל דאגה יותר מאיראן, בעוד שארצות הברית התמקדה באל-קאעידה.
ואנס לא היסס להציב את הדברים בפרופורציות: "אנחנו מעצמת העל של העולם. בהתאם לכך, אנחנו השותף הבכיר, והם השותף הזוטר. כך זה עובד. גם מול בריטניה, בת הברית הקרובה והוותיקה ביותר שלנו, יש לנו חילוקי דעות מעת לעת ואינטרסים מנוגדים".
כשנשאל מה נתניהו בעצם רוצה להשיג במזרח התיכון, הודה ואנס בכנות בריאיון ל"יומנו של מנכ"ל": "אני לא יודע, אני לא יכול להיכנס לראש של אף אחד". עם זאת, הוא שרטט את קווי המתאר של שיתוף הפעולה האסטרטגי מול טהרן. "במבצע הספציפי הזה, האינטרסים שלנו תאמו - רצינו שהכוח הצבאי הקונבנציונלי של איראן יהיה חלש הרבה יותר, שיושמד. הישראלים חלקו את המטרה הזו".
אולם, סגן הנשיא הבהיר היכן עובר הגבול האמריקאי, ורמז שישנם גורמים בישראל שאולי היו רוצים לראות את איראן קורסת והופכת למדינה כושלת של 90 מיליון איש. "האם הפיכת איראן ל'לוב פרסית' טובה לארצות הברית של אמריקה? ממש לא", פסק ואנס בנחרצות, והדגיש כי מטרתה העיקרית של וושינגטון נותרה הסרת האיום הגרעיני, ותו לא.
התרעות פיקוד העורף