לדברי נשיא העליון "כללי ההצבעה שונו - צריך הסכמה של נציג קואליציה ואופוזיציה למינוי שופטים, אך למינוי שופט עליון די בהסכמה של נציגי הקואליציה והאופוזיציה למינוי שופט... ההסדר החדש ייכנס לתוקף בכנסת ה-26, כלומר הבאה. העותרים מעלים שורת טענות נגד ההסדר, במרכזן שדינו להתבטל משום שהתיקון החוקתי אינו חוקתי, בהתאם לתקדים שהיה בבג"ץ על עילת הסבירות".
"הטענה היא כי ההסדר מוביל לפוליטיזציה של מינוי שופטים תוך פגיעה קשה בשלטון החוק. היועצת המשפטית תומכת בעותרים נגד החוק. הממשלה טוענת שיש להמתין עם הביקורת השיפוטית עד לכנסת הבאה. משיבי הכנסת והממשלה טוענים כי הטענות הן ספקולטיביות ולא הונחה תשתית. נתנו כבר צו על תנאי. אנו מציגים להתמקד בטענה של התיקון שאינו חוקתי. ברור שיש הרבה טענות לגבי הפגמים בהליך החקיקה וזה לפנינו, אבל בעניינים האלו נסתפק במה שכתוב".
בשלב זה התפרצה ח"כ טלי גוטליב מהקהל. הנשיא עמית הזהיר אותה שיוציא אותה.
השופט עמית: "ייוולדו לנו מדי קדנציה שופטים שנבחרו רק על ידי הדרג הפוליטי"
השופטים הקשו מאד על נציג הכנסת, ונראה כי הם מבקרים את עצם הפיכת שופטי העליון במינוי שופטי עליון ל"משקיפים" (כי אין חובה להסכמתם בבחירה בוועדה לפי החוק החדש ג.מ.)
התמריץ יהיה לכתוב פסקי דין שפוליטיקאים אוהבים?
נציג הממשלה: "מותר לחברה הישראלית להתנסות במשטר חוקתי אחר"
"כל אחד שיפסיד במשפט יגיד - השופט היה פוליטי"
השופט דוד מינץ לנציג היועמ"שית: "אדוני אומר 'אוי ואבוי מה יקרה' וכו'. (אם יעבור החוק) נניח שיש לנו שופט שכתוב לו על המצח קואליציה, ואחר אופוזיציה. אדוני אומר 'וואו מה יקרה שופט שלום שרוצה להתקדם יתחיל לחשוב מה עלי לעשות', כל זה אומר שהמדינה תתפרק? המדינה תתמוטט? זה יפגע במשטר הדמוקרטי?".
אז עלו נציגי העותרים לבג"צ:
וילנר שואלת: "נניח ויהיו במקום הלשכה בועדה נציגים שגוף אובייקטיבי יבחר? גוף מקצועי שגוף ניטראלי בוחר זה יהיה בסדר?".
לפי אחת העתירות שהוגשה בידי התנועה למען איכות השלטון, התיקון חורג מסמכותה של הכנסת ברשות מכוננת, ועולה כדי תיקון חוקתי שאינו חוקתי באשר הוא פוגע פגיעה אנושה במאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית - בשלטון החוק, בעצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ובמארג העדין של הפרדת הרשויות ומערך האיזונים והבלמים במדינת ישראל.
עוד נטען כי התיקון נתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, באשר הוא משנה לחלוטין את אופי המשטר הישראלי, תוך מתן כוח כמעט בלתי מוגבל לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, קרי לגורמים פוליטיים.
מנגד, לפי עמדת הכנסת: "כינונו של חוק היסוד המתקן לא נעשה תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת חוק היסוד. הרכב הוועדה לבחירת שופטים וכללי ההכרעה כפי שנקבעו בחוק היסוד המתקן, אינם עולים כדי פגיעה אנושה בגרעין זהותה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
נטען כי: "מאז שנות ה-50, ניתן עדיפות לשיקולי העצמאות והמקצועיות באמצעות רוב של חמישה נציגים מקצועיים (שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים), לעומת ארבעה נבחרי ציבור. התיקון הופך את האיזון על פיו: במצב החדש, רוב מובהק של חברי הוועדה יהיו נציגים פוליטיים או מטעמם (שישה חברים), ומיעוטם יהיו נציגים מקצועיים (שלושה חברים)".
בנוסף מסבירה היועצת: "ביחס לערכאות הדיוניות, בין היתר, נדרשת הסכמה של נציג אחד מכל אחת משלוש הקבוצות המרכיבות את הוועדה בהרכבה החדש: שופט, נציג קבוצת הקואליציה, ונציג קבוצת האופוזיציה. זכות הווטו של הגורמים הפוליטיים (ובקואליציה רחבה - של נציגי הקואליציה בלבד) מעניקה להם את הכוח למנוע מינוי של שופטים לערכאות הדיוניות שאינם מקובלים עליהם. הסדר זה יוצר מערכת של תמריצים והטיות עבור שופטים ומועמדים לשיפוט כאחד באופן העולל להשפיע על החלטותיהם השיפוטיות ופוגע קשות בעקרונות העצמאות השיפוטית באי התלות ובהפרדת הרשויות".
עוד הוסבר כי: "בבית המשפט העליון, נקבע כלל בחירה של רוב רגיל של חמישה חברים במקום רוב מיוחד של שבעה חברי ועדה שנדרש היום; עוד נקבע כי נדרשת הסכמה של נציג אחד מכל אחת מהקבוצות הפוליטיות (נציג מקבוצת הקואליציה ונציג מקבוצת האופוזיציה) בלבד, מבלי שנדרשת הסכמה של מי מנציגי השופטים בוועדה שהופכים משקיפים".
היועצת אף מזהירה ממנגנון נוסף בחוק, מנגנון "שובר שיתוק": "שמוביל למצב שבו, הלכה למעשה, כל צד פוליטי יבחר שופטים לבית המשפט העליון באמצעות מימוש כוחו הפוליטי, ללא גורמי המקצוע. מנגנון זה יוצר תמריץ להגיע למצב של שיתוק, ויש בו להגביר משמעותית את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון. התיקון פוגע באופן ישיר ביכולתה של הרשות השופטת לשמור על עצמאות זו".
התרעות פיקוד העורף