סולברג בדיון: "בדעתנו להוציא צו על תנאי בנושא החשאיות לא כן בנושא ניגוד העניינים. כרגע יש עננה לא רצוייה, טעם מר חלק מההצבעות בעייתיות, ח"כים פעלו בניגוד להנחיית היועצת לפיה מותר לצלם. אנו מציעים סעד הליכי - תעשו את זה עוד פעם רק שיעשה בהליך נקי ותקין. עד יום ראשון נמתין לתגובות". עוד הבהיר: "הבעייתיות בחשאיות - לא חושבים לתת צו בנושא ניגוד העניינים".
כעת, הגיעה תשובתו הרשמית של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה: "הכנסת כבר אמרה את דברה", ובכך סירב להצבעה חוזרת. המשמעות היא שכעת בג"ץ הוא זה שיקבל את ההחלטה - בג"ץ צפוי להוציא צו על תנאי.
פרופסור יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן מתייחס לפרסום כי הכנסת דוחה את הבחירות החוזרות למבקר המדינה: ״אוחנה דוחף למשבר חוקתי. לאור הפרת עקרון החשאיות בבחירות למבקר המדינה, בניגוד לאמור בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה, בג״ץ הציע לכנסת לקיים הצבעה חוזרת על בחירת מבקר המדינה. גם במקרה שיו״ר הכנסת היה משיב בחיוב להצעה, לא ברור כלל שיש לו סמכות לערוך הצבעה חוזרת ובג״ץ כנראה היה צריך לתת פסק דין בהסכמה המורה על הצבעה חוזרת. מרגע שיו״ר הכנסת דוחה את ההצעה, הוא כנראה דוחף את בג״צ להורות על הצבעה חוזרת.
אז - אם יסרב, יוביל למשבר חוקתי וככל הנראה להקפאת הבחירה של עו״ד ראבילו. לצערנו, יש ליו״ר הכנסת תמריץ פוליטי לקביעה שיפוטית כאמור שתאפשר לו להתנגח עם מערכת המשפט ולעשות קמפיין פוליטי כאילו בג״צ מנסה לטרפד את הבחירה של הקואליציה. עם זאת, ובמנותק מההשלכות הפוליטיות, לאור הפסול המרכזי בהצבעה אין מנוס מפסילתה ומקביעת הצבעה חוזרת״.
התרעות פיקוד העורף