גורמים בליכוד מסבירים כי נתניהו רצה למשוך ככל שניתן אל סמוך למועד הבחירות המקורי, כדי להספיק להשלים כמה מהלכים חשובים מבחינתו: בגזרה הפנימית מדובר במינויים בכירים, ובחקיקה פוליטית-משפטית הוא מבקש לסיים לפני שהכנסת תתפזר סופית והמערכת תיכנס לקמפיין מלא.
פיצול תפקיד היועמ"ש
הקמת ועדת חקירה מיוחדת לאירועי השבעה באוקטובר
בשלב הזה, שתי הצעות החוק נתקעות באותה נקודה - החרדים. בש"ס וביהדות התורה לא מוכנים להעניק לקואליציה תמיכה אוטומטית בחוקי הדגל של הליכוד בלי לקבל הישג משלהם. מבחינתם, בהיעדר חוק הגיוס, אם הכנסת כבר בדרך לבחירות, אין להם סיבה להצביע עבור חוקים חשובים לנתניהו בלי לקדם במקביל אחד משלושת המהלכים שמונחים על השולחן החרדי - חוק המעונות, חוק יסוד: לימוד התורה, או החוק שיבטל או יקפיא את מעצרי העריקים.
חוק המעונות
גם חוק יסוד: לימוד התורה נמצא על השולחן. החוק עבר בקריאה טרומית, אך המשך קידומו מחייב תיקונים ודיונים נוספים. הוא נועד לעגן את מעמד לימוד התורה, אבל בקואליציה מבינים שכל ניסיון לקדם אותו כעת עלול להצית ביקורת ציבורית חריפה, במיוחד על רקע המלחמה, עומס המילואים ומשבר השוויון בנטל.
המהלך השלישי הוא החוק או הוראת השעה שנועדו לבטל או להקפיא את מעצרי העריקים החרדים. בש"ס רואים במהלך הזה אפשרות לפתרון מהיר יותר, הישג שניתן להציג לציבור החרדי עוד לפני הבחירות. ביהדות התורה, לעומת זאת, לא רואים בכך תחליף מלא לחוק המעונות או להסדרה רחבה יותר של מעמד לומדי התורה.
הפלונטר הקואליציוני
זו הדילמה שמטרידה כעת את הקואליציה - כל אחת מהדרישות החרדיות מסבכת מאוד את מפלגות הימין. גורם בקואליציה אמר: "אם נתמוך בחקיקה החרדית - גם נחטוף אלקטורלית, הציבור שלנו יזעם, הוא לא אוהב את זה, וגם החוקים הללו בסוף יבוטלו בבג"ץ".
במצב הזה, ההערכה בליכוד היא שהסיכוי להשלים עד הבחירות את קידום החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש או את החוק להקמת ועדת חקירה מיוחדת לאירועי השבעה באוקטובר אינו גבוה. בליכוד עדיין היו רוצים להעביר את שניהם בשלוש קריאות, אבל בלי החרדים אין לקואליציה יכולת אמיתית לנהל סדר יום חקיקתי יציב. אם החוקים לא יעברו, הם לא ייעלמו. גורמים בליכוד אומרים כי במקרה כזה הם יהפכו לחלק מרכזי מקמפיין הבחירות של המפלגה - פיצול תפקיד היועמ"ש כדגל מול מערכת המשפט והיועמ"שית, וחוק ועדת החקירה כקרב על אופי בדיקת מחדל השבעה באוקטובר.
הקואליציה נכנסת לישורת הבחירות כשהיא לכודה בין הרצון של נתניהו להשלים חקיקה שתשרת את הליכוד בקמפיין, לבין הצורך של החרדים להגיע לבחירות עם הישג ממשי משלהם. כל עוד אף אחד מהצדדים לא מוכן לשלם את המחיר הפוליטי, לוח הזמנים מתקצר - והחוקים החשובים ביותר לליכוד עלולים לעבור מזירת החקיקה אל שלטי הקמפיין.