נתחיל בהתחלה. הצפייה ברוקדים עם כוכבים היא חוויה שונה מצפייה בטלוויזיה ובריאליטי. מצד אחד יש בה צבעוניות וקרנבליות שלרוב אינן נחלת המסך הקטן. העניין ברוקדים עם כוכבים הוא שריקוד הוא משהו שלא ניתן לזייף. כשזה טוב, זה מהנה וברור.
כשזה רע, זה קשה לצפייה ולא ניתן להסתרה. בפרק הזה קיבלנו גם מהטוב וגם מהרע. אבל אם יש לי מסקנה ברורה לגבי העונה הזו, היא שהיא קצת מיותרת. כי באמת כל הכבוד לכולם על ההשקעה, אבל אתם נלחמים בקרב אבוד מראש. מי בעצם יכול לנצח את עדן גולן?!
פעמים רבות, כשקרב נראה ידוע מראש, אתה מתחיל לחבב את האנדרדוג, רוצה לחזק את המועמד שיהפוך את התחרות ליותר מעניינת. אלא שבמקרה הזה ניצחון של עדן גולן מרגיש כמו צדק פואטי בדיעבד. הרי רק לפני שנתיים עדן הייתה הנציגה שלנו באירוויזיון, והביצוע שהיא נתנה לא יישכח מלבם של הישראלים לעולם. מאז רבים, כולל אני, מרגישים שעדן פשוט כל כך ראויה לניצחון.
ואיזו הזדמנות טובה יותר מאשר רחבת רוקדים עם כוכבים? ולא, זה לא רק בגלל הרצון לתיקון הזה, אלא גם מכיוון שהרמה של עדן פשוט לא פוגשת את שאר המשתתפים. בכל הביצועים שלה לא ברור מי המורה ומי התלמיד. וכאשר היא על רחבת הריקודים, התחושה היא שאנחנו בידיים טובות.
אלא שבשלב הזה ניצת ויכוח קולני במיוחד. אנה האשימה את דוד ביחס לא הוגן, ותהתה איפה החמלה של דוד כשמדובר במתמודדים אחרים. אני אישית מעריך את הדעה של אנה, אבל מסכים עם דביר.
בסוף ניכר שעדן אוכלת את התחרות הזו בלי מלח, והדקדקנות בביקורת מרגישה כמו צורך הפקתי ועלילתי, ולא באמת בהתאם לרמה של שאר המשתתפים בתחרות. מה שבטוח, גם עדן לא לגמרי הייתה מרוצה, ומתוך ההיכרות שלי איתה זה רק ידליק בה יותר רצון להצליח בפעם הבאה, ואני בטוח שזה יהיה מטורף!
אומנם התה הרותח לא נשפך במלואו, אבל לפחות מהצד זה הרגיש כאילו אליסיה לא מרוצה מאורי, שהוא לא מחויב לתהליך כפי שהיא מצפה ממנו. המתח ביניהם היה ניכר לאורך כל הראיון, ואורי התנצל כמה פעמים, גם על הבמה וגם בווידאו. הייתי מת להיות זבוב בחדר החזרות שלהם. באשר לריקוד, המאמץ ניכר והיו רגעים טובים, אבל זה הרגיש קצת מפוזר ולא מספיק משכנע.
התרעות פיקוד העורף