קרלסון הודיע גם כי "לא אתומך במפלגה הרפובליקנית, אין סיכוי שאתומך במפלגה הרפובליקנית. איך אני יכול לתמוך במפלגה פוליטית שאינה נאמנה לארצות הברית? הצבעתי לרפובליקנים כל חיי, הייתי מגן עקבי במשך 35 שנה של המפלגה הרפובליקנית, אבל אין דרך להגן על זה. אני בחוץ".
עבור קרלסון, המלחמה הנוכחית בחזית האיראנית אינה רק טעות אסטרטגית מצערת של הממשל, אלא עדות חיה להשתלטות של כוחות זרים ואפלים על הבית הלבן. כמו בראיונות קודמים קרלסון משתמש במכוון בתיאוריות קונספירציה קלאסיות ומסוכנות כדי להסית את קהל שומעיו נגד יהודים ונגד מדינת ישראל, לא.
הנשיא אינו מנהל את ההצגה – אלא נדחף למערכה
במהלך הריאיון קרלסון יצא לכאורה להגנתו של קרלסון, אבל לא באמת "אני לא חושב שלטראמפ יש דמנציה", הוא אמר במתייחסו לביקורת הגוברת שנשמעה כלפי מצבו הקוגניטיבי של הנשיא. "לא דיברתי איתו מאז ה-27 בפברואר, הלילה שלפני שהוא יצא למלחמה. אני לא יודע אם אי פעם אדבר איתו שוב, אבל נכון לאותו יום, היום שבו הוא החליט בדעתו להתחיל את המלחמה הזו, הוא לא היה דמנטי כלל וכלל".
קרלסון תיאר לפרטי פרטים סדרה של שיחות שניהל עם טראמפ באותו חודש גורלי שקדם לעימות באיראן: "ניהלתי איתו שיחות ארוכות, מספר רב של פעמים, אולי שמונה פעמים באותו חודש. אז אני חושב שיש לי תחושה טובה מאוד לגבי הדרך שבה הוא תקשר איתי, וזה לא היה נשמע בשום צורה כמו אדם עם אלצהיימר. נקודה. אני חושב שהוא נדחף לזה בכוח. אני לא חושב שהוא רצה לעשות את זה, אני בטוח וחיובי לגבי זה. יכולתי להבין ממה שהוא אמר לי במפורש שהוא לא רוצה לעשות את זה, הוא הבין לחלוטין את הסיכונים, והוא עשה את זה בכל זאת. ואני רוצה לדעת למה".
"הוא משועבד לכוחות גדולים יותר"
קרלסון המשיך וחשף את תחושותיו המורכבות כלפי הנשיא, תוך שהוא מחדד את התהום העמוקה שנפערה ביניהם בעקבות מדיניות החוץ של הממשל והמלחמה באיראן.
"תמיד חיבבתי את טראמפ, הוא אדם מקסים. אני מכיר אותו כל כך הרבה זמן... בעצם רוב חיי בשלב הזה" אמר. "אני מרחם עליו. הוא משועבד לכוחות גדולים יותר. הוא לא אדם חופשי לקבל איזו החלטה שהוא רוצה לקבל. אז אני מרחם עליו במובן הזה. אני מוצא את מה שהוא עשה כמדאיג מאוד וכל כך הרסני לארצות הברית. זה נזק חמור לאמריקה. עם זאת, אני לא שונא את הבחור... הייתי שמח לאכול איתו ארוחת ערב, למרות שאני בספק אם אי פעם אעשה זאת שוב".
קרלסון הוסיף כי "נשיא ארצות הברית לא מנהל את ההצגה או מקבל החלטות עצמאיות", חרץ קרלסון ללא היסוס. "הוא עובד עבור מישהו אחר, והשאלה היא עבור מי האנשים האלה שהוא עובד עבורם? מה התשובה? הוא שנא שאמרתי את זה, כי זה נכון".
"אם הייתי אנטישמי הייתי מאוד מוטרד"
מסמכי רצח קנדי, אירוע הירי בבאטלר ותיאוריות צללים
"אני רק מקווה שנקבל חשיפה המונית של מסמכים... עדיין אין לנו את מלוא המסמכים מרצח קנדי. למה? למה כל התייחסות לישראל במסמכי רצח קנדי צונזרה לחלוטין? למה יש התייחסויות לישראל במסמכי רצח קנדי מלכתחילה? אין שום תירוץ של ביטחון לאומי להסתיר את זה, מה שהם מסתירים אלו הפשעים שלהם עצמם".
שרבוב שמה של מדינת ישראל לרצח נשיא אמריקני היסטורי הוא ניסיון בוטה, מכוון ומסוכן לשלהב את ההמונים נגד ישראל. "זה יהיה חייב להיות נשיא שמוכן למות כדי לשפר את המדינה שלו, ואני הייתי מתחיל עם הירי בבאטלר (ניסיון ההתנקשות בטראמפ במהלך הפריימריז), יש שם שאלות פשוט מתמיהות וכל הסיפור הזה הזוי", הוסיף.
חברויות שהתרסקו והאצבע המאשימה המופנית ישירות לישראל
לקראת סוף הריאיון הטעון, נשאל קרלסון על ידי המראיין על ההשפעה האישית והחברתית של עמדותיו הקיצוניות. המראיין ציין כי חלק מחבריו היהודים כעסו מאוד על השינוי בעמדותיו. קרלסון לא הכחיש את המחיר האישי והודה כי שילם מחיר חברתי כבד: "חברויות ממשיות הסתיימו. אנשים החליטו לא להיות חברים שלי יותר ותקפו אותי... ואני אבל על כך. בעיניי, חברות חשובה יותר מכל דבר בספירה הפוליטית".
אך למרות הצער שהביע, קרלסון מיהר להפנות את החצים שוב, באופן ישיר, לישראל ולאותם חברים לשעבר, תוך שהוא מאשים את ישראל באופן אישי במשבר, במלחמה באיראן ובאובדן חיי אמריקנים. "יש אנשים שאני אוהב, שישראל חשובה להם מעל לכל, כולל החברות שלנו והמדינה שלנו. ישראל חשובה להם יותר מכל דבר אחר. אני לא מבין את האוריינטציה הזו ואני לא מכבד אותה בכלל", אמר בבוטות.
קרלסון המשיך והאשים את ישראל באחריות ישירה לעימות האזורי והעולמי: "מעולם לא היה אכפת לי כל כך מישראל, אני לא נשאר ער בלילה ודואג לישראל... אבל כשראש ממשלת ישראל דחף את ארצות הברית, המדינה שלי, למלחמה שגורמת נזק חמור וקשה לארצות הברית ומביאה להרג של אמריקנים, הרגשתי שאני חייב להגיד משהו. זה התפקיד שלי, זה מה שאני עושה למחייתי, ואני לא יכול להיות פחדן לגבי זה".
מגן על מועמד דמוקרטי עם קעקוע נאצי
אף שפלתנר תויג כ"נאצי" על ידי מבקריו, קרלסון ביטל את הטענות בבוז, הבהיר כי לא מדובר בצלב קרס וטען כי ספק אם המועמד כלל היה מודע למשמעות ההיסטורית של הקעקוע. אולם, ההגנה של קרלסון על יריב פוליטי אינה מקרית; לטענתו, המתקפה האישית על פלתנר כלל אינה קשורה לקעקוע עצמו, אלא נובעת מכך שהוא "לא תומך מספיק בישראל".
"הדעות שלי אינן מרושעות ולא אתבייש בהן"
למרות ההתקפות הבלתי פוסקות עליו משלל גורמים, טאקר קרלסון מסרב בתוקף לחזור בו או למתן את הרטוריקה שלו. הוא עומד איתן מאחורי דבריו ודוחה בבוז כל ניסיון לצייר אותו כדמות מסוכנת, גזענית או ככזו המלבה שנאת יהודים.
"אני לא מתבייש בדעות שלי, כי הדעות שלי אינן מרושעות", סיכם קרלסון בנחרצות את עמדתו. "אני ממש לא בעד פגיעה באנשים תמימים. יהודים, ערבים, סינים או כל אדם אחר. אני לא בעד פגיעה באנשים חפים מפשע, נקודה. אז אין לי שום דבר ממה להתבייש, ויש את המאמץ הקבוע והמתמשך הזה לגרום לי להתבייש בדעות שלי, וזה פשוט לא יעבוד. כי אלו לא דעות מבישות. מי שמתרץ ומוצא תירוצים לרצח של חפים מפשע הוא זה שצריך להתבייש, בטח שלא אני".
התרעות פיקוד העורף