גורמים ששוחחו עם ארדן בתקופה האחרונה התרשמו כי הוא קרוב יותר מבעבר לקבלת החלטה על הקמת מפלגת ימין עצמאית בראשותו. לדבריהם, ארדן מבקש להקים מסגרת פוליטית שתפעל לקידום עקרון השותפות בנטל, לרבות חובת גיוס או שירות לאומי לכלל אזרחי ישראל, ותפעל להקמת ממשלה ציונית רחבה ולא ממשלה צרה הנשענת על צד אחד של המפה הפוליטית.
נושא השותפות בנטל צפוי להיות אחד הדגלים המרכזיים של המפלגה הנבחנת, בין היתר משום שבימין אין כיום מפלגה שמציבה אותו בלב סדר היום שלה. גורמים המעורים במגעים אומרים כי ארדן רואה בכך סוגיה עקרונית וציבורית, במיוחד על רקע המלחמה והמחיר שנושאים משרתי המילואים.
לדברי אותם גורמים, ארדן שואף לגבש רשימה שתשלב דמויות מנוסות עם מועמדים חדשים, אך הרוב המכריע של הרשימה אמור להיות מורכב מאנשים שלא כיהנו בכנסת היוצאת. לפי הגורמים, ארדן אינו מעוניין להישען על אישים המזוהים בעיני הציבור עם מחדל 7 באוקטובר, ומבקש לבנות צמרת שתשדר התחדשות פוליטית לצד ניסיון ציבורי, ביטחוני ואזרחי. עם זאת, בשלב זה טרם התגבשה הצמרת המיועדת של המפלגה, והמגעים עם שורת מועמדים ושותפים פוטנציאליים עדיין נמשכים.
ארדן מגיע למהלך עם ניסיון פוליטי ודיפלומטי משמעותי, לאחר שכיהן כשר בממשלה, כחבר כנסת וכשגריר ישראל באו"ם. עם זאת, בניגוד לשורה של דמויות אחרות בזירה הפוליטית, הוא לא כיהן בממשלה בתקופת 7 באוקטובר ולא היה חלק מהממשלה שהובילה את הרפורמה המשפטית. העובדה שעזב את הזירה הפוליטית לפני כשש שנים מאפשרת לו, בעיני גורמים ששוחחו עמו, להציג עצמו כדמות מנוסה אך פחות מזוהה עם המשברים הפוליטיים והביטחוניים של השנים האחרונות.
התרעות פיקוד העורף