סרטון של צעירה איראנית, לבושה בחולצה ורודה, ג'ינס ושיערה גלוי לחלוטין, לא נראה כמו חומר תעמולה טיפוסי של הרפובליקה האסלאמית. אך לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", זהו בדיוק המסר החדש שמנסה לשדר משטר האייתוללות. לאחר ששרדה את המתקפה האמריקנית-ישראלית בפברואר האחרון ואת גל המחאות האלים בינואר, טהרן מנסה כעת לאמץ סוג חדש של לאומנות, כזו שמחבקת לכאורה גם את מי שבעבר מרדו בה. בסרטון, שהופץ על ידי קולנוען תומך משטר, מספרת הצעירה כי לא תמכה בעבר ברפובליקה האסלאמית, אך שינתה את דעתה בעקבות המלחמה מול צבאות המערב. "לולא משמרות המהפכה והבסיג', לא היינו כאן", היא אומרת בדמעות, ומשבחת את אותם כוחות שדיכאו באכזריות נשים גלויות ראש חודשים ספורים קודם לכן. בדיווח של ה"ניו יורק טיימס" מצוין כי הרשתות באיראן מוצפות לאחרונה בתיעודים של מפגיני עבר, ואפילו צעירים עם פירסינג, המביעים פתאום הערצה למנהיג העליון החדש, אייתוללה מוג'תבא ח'מנאי. המסר של השלטון הוא כי נאמנים ומתנגדים יכולים למצוא מכנה משותף במאבק נגד תוקפנות זרה. עם זאת, בעוד המשטר משתמש בתמונות של נשים ללא חיג'אב בעצרות תמיכה כדי להקרין פיוס ו"אין ברירה אחרת", הדיכוי בשטח נמשך. חוק החיג'אב עדיין שריר וקיים, ורק בשבוע שעבר נידונה הזמרת האיראנית פרסטו אחמדי ל-74 מלקות משום שהופיעה ללא כיסוי ראש ב-2024. קצב ההוצאות להורג נמצא בשיא של עשרות שנים. אמיד ממריאן, מומחה לאיראן ממכון המחקר DAWN בוושינגטון, מסביר כי במשך עשורים החיג'אב היה קו שבר מרכזי, אך כעת המשטר מוכן להעלים עין כדי לייצר חזית אחידה ולייאש את האופוזיציה. הנשיא מסעוד פזשכיאן אף גיבה פומבית את הצגת הנשים גלויות הראש בתקשורת הממלכתית. נראה כי בטהרן הבינו שכדי לשרוד את המשבר הכלכלי העמוק והשסע החברתי, הם זקוקים לתמונת ניצחון ואחדות, גם אם הניצבים בה הפכו רק לאחרונה מאויבי המדינה למגיניה.
התרעות פיקוד העורף