בריאיון לקרן מרציאנו נשאל צור האם הוא מופתע מהאירועים, במיוחד לנוכח הטענות כי גם הוא עצמו השתמש בעבר בקמפיינים אגרסיביים. בתגובה השיב בחריפות: "לא, זו נוכלות. מעולם לא השתמשתי בשיטות כאלה. מה שהכי הפתיע אותי זו השתיקה של ראשי המפלגה. זה לא הבית שלי, זה לא הדרך שלי, זה לא הדרך של יצחק רבין, של מפלגת העבודה וגם לא של מרצ".
צור הוסיף כי לתחושתו המפלגה עוברת תהליך של הקצנה אידיאולוגית. "זה בית שמתעסק בשיטות אפלות ושחורות ואני לא מרגיש בו נוח. אם אני מוצא פלגים קיצוניים שדומים לעופר כסיף וחד"ש, זה לא המקום שבו אני יכול להמשיך. אני לא אגיש מחר את המועמדות שלי להיות חלק מהדמוקרטים", אמר.
כאשר מרציאנו הקשתה ושאלה האם ייתכן שהחליט לפרוש משום שהבין כי סיכוייו נמוכים מול שורת מתמודדים חזקים, דחה צור את הטענה. "לפני שבוע עשיתי כנס שהגיעו אליו למעלה מאלף איש. זה היה הכנס הכי גדול שנעשה סביב המחנה הזה, יותר גדול מהכנסים של בנט ולפיד ויותר גדול מהכנסים שיאיר גולן עשה למפלגה", טען.
לדבריו, ההחלטה לפרוש אינה קשורה לשיקולים אלקטורליים אלא לאופייה של המפלגה. "אני שואל את עצמי אם אני יכול לחיות במפלגה שבה אנשים מצדיקים מנרמלי טבח. הקיצוניות שנחשפתי אליה בשבועיים האחרונים הייתה זרה לי", אמר. בכך, מסיים צור את ניסיונו להשתלב ברשימת הדמוקרטים ומותיר את המערכת הפוליטית עם שאלות קשות סביב הפרשה והשלכותיה על המפלגה לקראת הפריימריז.