אם ההבנות בין שני הצדדים יעלו יפה, יתחיל צה"ל בקרוב לפנות שטחים בדרום לבנון וימסור אותם לצבא הלבנוני. במקביל תפנה חיזבאללה תאי שטח בזה אחר זה מדרום לליטני, לפי מפות שמסרה ישראל. גם את השטחים הללו יתפוס צבא לבנון. כך מובלעת אחר מובלעת, בזו אחר זו. הלבנונים מתכוונים להחזיר לכפרים הללו, רובם מעוזי חיזבאללה, את התושבים שברחו עם תחילת הלחימה בחודש מרץ.
הניסוי שברירי מאוד, וסיכוייו להצליח תלויים באמון בין שלושת הצדדים. בישראל חושדים כי בין העקורים שישובו הביתה יסתתרו גם פעילי חיזבאללה. האיראנים, הרחק בשווייץ, בוחשים בתבשיל. הם דרשו מהמתווכים לייסד מנגנון פיקוח על יישום ההבנות.
זמנם של האיראנים קצוב, והם מפעילים לחץ כבד בעניין הלבנוני. הם דרשו מהאמריקאים לתבוע מצה"ל לפנות את דרום לבנון כולה בתוך חודשיים. אז אמורות ארה"ב ואיראן לסיים את השיחות שלהן ולהגיע להסכם קבע. אם צה"ל לא ייסוג והשיחות בשווייץ יסתיימו, או יתפוצצו, תהיה לבנון נתונה לחסדי ישראל. עכשיו לפחות יש לה קלף לחצים. אלה ימים נדירים עבור המחנה האיראני. יש להם הזדמנות להפעיל מכבש זמני על ישראל באמצעות הבית הלבן. הם מתכוונים לסחוט את הלימון הזה עד תומו בטרם יישמט מידם.
קרוסלה של פעוטות
איזו מציאות תשרור בחזיתות הללו בשנים הקרובות? המנהיגים ומעצבי המדיניות בעצמם אינם יודעים את התשובה. ההתרחשויות כולן דינמיות מאין כמותן וצופנות הפתעות. גם השחקנים האזוריים עצמם יודעים רק חלק מהתשובות. בכל הקשור לישראל, חלק מהשאלות הנוגעות לה נקבעות על ידי אחרים, כמו שראינו השבוע במקרה הלבנוני.
משום כך נסתפק בינתיים בשתי הערות צנועות. האחת קשורה לטראמפ. אף שאכזב רבים בישראל, במדינות ערב ובארצו, מאחורי יוזמתו להפסיק את המלחמה באיראן מסתתר מאבק האיתנים עם סין. החלשתה היא עבורו מטרה ראשונה במעלה.
אחר כך לבש את חליפת החוקר הטוב ופתח במגעים לקרב את איראן אליו בתקווה להרחיקה מהחיק הסיני. ירצו, ייטיב עימם. לא ירצו, ייתכן שיכה בהם שוב. נכון שהניסוי בא על חשבון ישראל. אבל טראמפ איננו נשיא מדינת ישראל, אף שרבים הכתירו אותו ככזה. מהלכיו מוכתבים על ידי האינטרס האמריקאי.
כל מי שמבין דבר או שניים במשמעות המתקפה הזו, הביט במאורע בהשתוממות. הנסיכויות העשירות, הגאות, היו ספונות כמי שכפאן שד ופחדו להשיב מלחמה לאויב שתקף אותן בחמת זעם, שמא יחריף את מלחמתו נגדם. לפי כללי המשחק שקבעו האיראנים והצהרותיהם, הם תקפו מטרות אמריקאיות בלבד. אם היו מדינות המפרץ משיבות אש, היה הדבר משמש את איראן להחריף את המתקפה, בתואנה כי מדינות אלה פתחו נגדה במלחמה, לאחר שפעלה בשטחן נגד זרים בלבד.
לעולם יחיו המדינות הללו בצל הפחד מהאיראנים, אלא אם כן ילמדו מקריסת הקונספציה. עליהן לעבור ממדיניות הגנתית בעניין האיראני למדיניות תוקפנית. הדבר דורש רכש צבאי בהתאם, בריתות הגנה עם ידידים ותעוזה מנהיגותית.
דמיינו קרוסלה שבתוכה יושבים להנאתם כמה זאטוטים, שכל אחד מהם חכמולוג בדרכו. שניים או שלושה מבוגרים ניצבים מעליהם ומסובבים את הקרוסלה. כך נראה העולם שלנו בימים אלה. אנחנו הישראלים בפנים, ביציע הפעוטות.
ישראל היא מדינה חשובה ובעלת מהלכים רבים בזירה הבינלאומית. אבל יחסיה עם שכניה רעועים, ובכוחם להשפיע לרעה הרחק מעבר לגבולותיה. אפילו לסכן אחרים. העולם זוכר כיצד החלה הטלטלה המדממת שלפנינו. מישהו לחץ על כפתור בחצרה האחורית של ישראל, וכדור השלג החל להידרדר. התגלה כי הבעיה הפלסטינית, כמו שהזהירו שנים הפלסטינים עצמם וכן המצרים והירדנים, עלולה לערער את היציבות בעולם כולו.
במציאות כה עצבנית, שבה ממשלות רבות מייחלות לשקט, שארה"ב פועלת לפי האינטרסים שלה בלבד, ושמעמדנו איננו מוצק כבעבר, עלולה ישראל למצוא עצמה עוד ועוד בגבה אל הקיר. שאלות הרות גורל ימצאו את דרכן אלינו. אולי גם תביעות לתת דין וחשבון.
התרעות פיקוד העורף