"אבל שם, כשמדברים על תורה, אז הופכים את כל התורה למשהו מאוד מאוד חיצוני. אז יוצא לפעמים סוג של תיאטרון חיצוני. וזאת לא הייתה כוונת המשורר. הרי כל היהדות כולה בנויה על אהבה. אנחנו באנו כאן לעולם הזה בכדי לנסות ליצור חברה שכל כולה אהבה. לא חיצוניות בלבד, אלא כל המצוות כולן בעצם באות לעורר את נשמת האדם".
"היהדות החרדית היום היא ממש מדבר גובי מבחינה פנימית. אין שם את כל החקירה והחיבור לאמונה. חיבור לאלוקים. הרי כל העניין פה זה שאתה מצליח לעשות את האלוקים נוכח בתוך החיים שלך. והאלוקים הוא כוח של אהבה שנמצא בכל אחד".
"וגם בנו, שהיה מורי ורבי, שלח את כולם לעבוד. הנקודה היא שיש פה עניין של ואהבת לרעך כמוך. ואנחנו בנויים מנשמה וגוף. זה לא תקין לחיות רק נשמה בלי גוף. וזה לא תקין לחיות רק גוף בלי נשמה. כי העובדה היא שאנחנו בנויים מרוחניות וגשמיות. ואנחנו צריכים למצוא את החיבור ביניהם. אז לכן, כשמדברים על החברה הישראלית, זה לא תקין לבוא ולומר: כן, אני עוזר רק מבחינת הנשמה. אין דבר כזה".
"עכשיו, השריטה הזאת לא יורדת. זאת אומרת, זה נמצא בתוך ההארדקור של הציבור החרדי, ואימהות פשוטות, השריטה הזאת נמצאת. הם חונכו על השריטה הזאת, שהנה, החילונים באו ולקחו את הילדים שלנו, וזה לא משנה פה אם זה מרוקאים או תימנים. אולי זה סתם תירוץ. אבל יש פה פחד".
"מבחינתי זו חבורה של אנשים, תינוקות שנשבו, כולל כל הרבנים שלהם, שהם פשוט חיים בטעות גמורה עם אותן מוסכמות שלפני מאה שנה. הם חיים היום. אז עוד פעם, אני חוזר על דבריי. להגיד את המושג תורה לגבי מה שקורה היום בציבור הדתי-חרדי, זה פייק. זה לא תורה, זה פייק. אם אין את הלימודים הללו, זה לא תורה, זה חוכמה. ואם זו חוכמה, זה לא ייתן שום אפקט חיובי".
"זה נהיה גלות נוראית. אני גדלתי בבני ברק. מישהו בבני ברק בימי ילדותי, באוטובוסים, דיבר על נשים, גברים? מי דיבר על זה בכלל? כל אחד ישב איפה שהוא רוצה, מי דיבר על זה בכלל? רק מה? מכיוון שאין שום דבר בפנים, אז מחפשים".
"אז לכו תשבו שבעה ותחפשו אצל עצמכם איפה שגיתם. אם יש פה, לדידכם, לפי שיטתכם, יש פה עכשיו בעיה גדולה ליהדות החרדית. אז איפה הבעיה? הבעיה היא בחוץ? זה לא הדעה של התורה. אם יש בעיה, הבעיה היא בך. יפשפש במעשיו. אז במקום זה אתם יוצאים וחוסמים אימהות שהן בדרך הביתה וקשישים שהם בדרך לרופא".