מטרת ההסכם והמשך המשא ומתן
המסמך, שנחתם בין ארצות הברית, ישראל ולבנון, מוגדר כ"הסכם מסגרת" ולא כהסכם שלום מלא. לפי נוסחו, ממשלות ישראל ולבנון, בתמיכת ארצות הברית, מצהירות על יעד משותף של השגת ביטחון ויציבות ארוכי טווח, ובהמשך - הגעה להסכמים עתידיים בין המדינות.
במסמך נכתב כי שתי המדינות מבקשות להביא לסיום הסכסוך ביניהן, להבטיח את ריבונותן וביטחונן, ולבסס יחסי שכנות מוסדרים. עוד נכתב כי ישראל ולבנון מכירות בזכותה של כל מדינה להתקיים בשלום, ומצהירות על כוונה לפעול לסיום סופי של הסכסוך, לטיפול בגורמיו ולהסדרה רשמית של מצב המלחמה ביניהן. לפי המסמך, ישראל ולבנון מצהירות כי בכוונתן לפתור את הסוגיות שנותרו ביניהן כמדינות ריבוניות, באמצעות משא ומתן דו-צדדי ישיר, בתיווך ובתמיכה של ארצות הברית.
עם החתימה על הסכם המסגרת, ישראל ולבנון אמורות לפעול להקמת צוותי עבודה שינסחו הסכם שלום וביטחון מקיף. בנוסף, שתי הממשלות יפתחו מיד ערוצי מעורבות ישירים ומשלימים, בתיווך ארצות הברית. שתי המדינות מתחייבות לפעול בתום לב עד להשגת הסכם מלא וארוך טווח, שמטרתו להביא ביטחון, יציבות ושגשוג לאזרחי ישראל ולבנון.
תהליך מדורג: צבא לבנון, פירוק נשק ונסיגה של צה"ל
ההסכם קובע כי ישראל ולבנון יפעלו במסגרת תהליך הדדי, מדורג ומותנה, שבו צבא לבנון אמור להשיב את "הסמכות הריבונית האפקטיבית" של ממשלת לבנון על כל שטחה. התהליך מותנה בפירוק מאומת של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים ובפירוק התשתיות הקשורות אליהם.
לפי המסמך, יישום השלבים הללו אמור לאפשר לצה"ל להיערך מחדש בהדרגה מחוץ לשטח לבנון. מרכיבי התהליך יפורטו בנספח ביטחוני שיגובש בתמיכת ארצות הברית, ויכלול את הצעדים הנדרשים, הסדרי הביטחון ומנגנוני הפיקוח והאימות. המסמך מדגיש כי יישום מוצלח של המסגרת אמור לסלול את הדרך ליחסים יציבים ושקטים יותר בין ישראל ללבנון, ולאפשר את נסיגת צה"ל משטח לבנון בהתאם להתקדמות בתהליך.
אחד הסעיפים המרכזיים בהסכם עוסק בהקמת "אזורי פיילוט". לפי המסמך, צבא לבנון יקבל בהדרגה אחריות ביטחונית מלאה ואפקטיבית באזורים אלה, שישמשו מנגנון לנסיגה מדורגת ומאומתת של צה"ל ולהתפרסות צבא לבנון. שני אזורי פיילוט ראשונים כבר סוכמו בין צה"ל לצבא לבנון, ואזורי פיילוט נוספים ייקבעו בעתיד בהסכמה הדדית. לפי ההסכם, לאחר שיאומת כי הארגונים החמושים פורקו מנשקם וכי התשתיות שלהם פורקו באותם אזורים, צבא לבנון יקבל בהם אחריות ביטחונית מלאה.
בשלב הזה, על פי המסמך, יוכלו להתחיל מאמצי שיקום בינלאומיים, ואזרחים לבנונים יוכלו לשוב בבטחה לאותם אזורים - תחת שליטה בלעדית של רשויות המדינה הלבנונית. ארצות הברית מצהירה כי בכוונתה לעבוד באופן צמוד עם שתי המדינות כדי לאמת ולתמוך בתהליך.
התחייבויות לבנון: מונופול של המדינה על השימוש בכוח
לבנון מצהירה במסמך על מחויבות "נחרצת ובלתי הפיכה" להשבת מלוא ריבונותה על כל שטחה. הממשלה הלבנונית מתחייבת לבסס מחדש את "המונופול של המדינה על השימוש בכוח", לפעול לפירוק מלא ומאומת של כל הארגונים החמושים שאינם מדינתיים, ולהבטיח שלא יהיה להם תפקיד צבאי או ביטחוני ולא יהיו להם יכולות חמושות בשום מקום בלבנון.
לצורך מימוש היעד הזה, ממשלת לבנון מבקשת במסמך את תמיכתם של שותפים בינלאומיים, ובפרט מדינות ערב, בהובלת ארצות הברית.
עמדת ישראל: אין שאיפות טריטוריאליות בלבנון
ישראל מדגישה במסמך כי פעולותיה הצבאיות בלבנון הן תוצאה של התקפות, איומים וכוונות עוינות מצד ארגונים חמושים שאינם מדינתיים, ובפרט חיזבאללה. לפי המסמך, הסרת האיום באמצעות פירוק הארגונים הללו מנשקם, פירוק תשתיותיהם בכל לבנון והסדרי ביטחון נוספים שיוסכמו בין המדינות - תייתר בעתיד את הצורך בפעולה צבאית או בנוכחות של צה"ל בלבנון.
באותו סעיף מצהירה ישראל כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון.
סמכות ממשלת לבנון בענייני מלחמה ושלום
המסמך קובע כי ממשלת לבנון, בהתאם למגילת האו"ם ומתוקף סמכותה הריבונית, מאשרת מחדש כי כוחות הביטחון הלבנוניים הם האחראים הבלעדיים לביטחון המדינה ולהגנתה. בנוסף, ממשלת לבנון מצהירה כי היא מחזיקה בסמכות הריבונית הבלעדית להחליט בענייני מלחמה ושלום.
לבנון דוחה במסמך כל טענה של מדינה או גורם שאינו מדינתי להשתמש בכוח בשמה ללא אישורה המפורש. עוד נכתב כי כל טענה של מדינה או גורם שאינו מדינתי למלא תפקיד צבאי או ביטחוני בלבנון היא בלתי חוקית לפי החלטות ממשלת לבנון, ומנוגדת לאינטרסים הלאומיים של המדינה.
זכות להגנה עצמית וקבוצת תיאום צבאית
ישראל ולבנון מצהירות כי אין בהסכם המסגרת כדי למנוע מהן לממש את זכותן הטבעית להגנה עצמית, כפי שהיא מוכרת במגילת האו"ם ובהתאם למשפט הבינלאומי. עם זאת, המסמך מדגיש כי שום צד שלישי אינו רשאי לממש את הזכות הזו בשמן. שתי הממשלות מתחייבות להקים קבוצת תיאום צבאית, בתמיכה ובהשתתפות של ארצות הברית, כדי להבטיח את יישום ההסכם.
היעד המשותף: לבנון משוקמת וביטחון בגבול הצפון
לפי המסמך, שתי המדינות מצהירות על יעד משותף של לבנון בטוחה ומשוקמת, הנתונה לריבונות מלאה של המדינה הלבנונית, וללא ארגון חמוש שאינו מדינתי המאיים על ישראל, על לבנון או על אזרחי שתי המדינות. עוד נכתב כי השבת הביטחון בדרום לבנון באמצעות פריסת צבא לבנון, חזרה בטוחה של האוכלוסייה האזרחית הלבנונית, וביטחון יישובי הצפון בישראל - הם תנאים חיוניים ליציבות ולשלום ארוכי טווח.
חיזוק צבא לבנון וסיוע אמריקני מותנה
לבנון מתחייבת במסגרת ההסכם לתוכנית מחמירה ומבוססת ביצועים, שנועדה לאפשר לצבא לבנון להפעיל שליטה צבאית וביטחונית מלאה במדינה, בהתאם להסדרי הביטחון שייקבעו במסגרת המשא ומתן.
התוכנית אמורה לאפשר את פירוק כל הארגונים החמושים שאינם מדינתיים ואת הפעלת סמכותה האפקטיבית של ממשלת לבנון בכל שטחה. ארצות הברית מביעה במסמך נכונות לתמוך במאמצים אלה, אך מדגישה כי כל סיוע אמריקני חדש יהיה מותנה בעמידה באבני דרך מאומתות, בשקיפות מלאה, בהצגת תוצאות ובפיקוח מתמשך. לפי המסמך, המאמץ הזה נועד לאפשר השבה בטוחה ומסודרת של ריבונות לבנון, ולתרום גם ליציבות ולביטחון רחבים יותר במזרח התיכון.
שיקום לבנון והתגייסות בינלאומית
במקביל לתהליך הביטחוני, ארצות הברית מתחייבת לפעול לגיוס שותפים בינלאומיים שיסייעו לממשלת לבנון בשיקום המדינה, תיקון תשתיות, התאוששות כלכלית ויצירת הזדמנויות לצמיחה. לפי המסמך, הסיוע צפוי לכלול תמיכה משמעותית בשיקום ובהיבטים הומניטריים, תוכניות להתאוששות כלכלית ויוזמות השקעה. המטרה המוצהרת היא לאפשר ללבנון להתאושש משנים של סכסוך ולספק עתיד טוב יותר לאזרחיה.
מניעת העברת כספים ל"ארגונים חמושים"
צעדים בוני אמון: זירות בינלאומיות, חללים ואסירים
המסמך כולל גם התחייבות לצעדים שיבטאו "כוונה חיובית" מצד שתי המדינות. בין היתר, ישראל ולבנון מתחייבות להפסיק פעולות עוינות או מזיקות בזירות פוליטיות או משפטיות בינלאומיות. בנוסף, שתי המדינות מתחייבות לפעול לחיפוש ולהשבת שרידי חללים, וכן לשחרור אסירים.
התרעות פיקוד העורף